2,444
עריכות
מ (הוספת תגיות מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חניטה''' היא פעולה הנעשית לשימור גופת הנפטר מפני רקבון וסרחון, על ידי מילוי חלקי הגופה בבשמים שונים. מקור השם העברי לפעולה זו הוא לשון בושם וריח טוב<ref>[[תרגום יונתן בן עוזיאל]] <makor>בראשית נ ב</makor> לחניטה הוא בסמא, מלשון בשמים.</ref>, והוא מלשון 'התאנה חנטה פגיה'<ref>שהש"ר ב יג. כן כתבו א"ע, רשב"ם, ודעת זקנים מבעלי התוספות, <makor>בראשית נ ב.</makor> וראה [[חזקוני]] בראשית שם, שיש מפרשים אותו שמן נעשה מדבר שלא הביא שליש, והוא לשון 'התאנה חנטה פגיה', וכן שנו רבותינו (מגילה יג א) - אנפקינון, שמן זית שלא הביא שליש.</ref>. הקשר הזה נובע כנראה מריחות הבשמים המתלווים למעשה החניטה, המזכירים את ריח האילן בשעת הבשלת פגי התאנה<ref>וראה בפירושו של רש"ר הירש, <makor>בראשית נ ב.</makor></ref>. | '''חניטה''' היא פעולה הנעשית לשימור גופת הנפטר מפני רקבון וסרחון, על ידי מילוי חלקי הגופה בבשמים שונים. מקור השם העברי לפעולה זו הוא לשון בושם וריח טוב<ref>[[תרגום יונתן בן עוזיאל]] <makor>בראשית נ ב</makor> לחניטה הוא בסמא, מלשון בשמים.</ref>, והוא מלשון 'התאנה חנטה פגיה'<ref>שהש"ר ב יג. כן כתבו א"ע, רשב"ם, ודעת זקנים מבעלי התוספות, <makor>בראשית נ ב.</makor> וראה [[חזקוני]] בראשית שם, שיש מפרשים אותו שמן נעשה מדבר שלא הביא שליש, והוא לשון 'התאנה חנטה פגיה', וכן שנו רבותינו (מגילה יג א) - אנפקינון, שמן זית שלא הביא שליש.</ref>. הקשר הזה נובע כנראה מריחות הבשמים המתלווים למעשה החניטה, המזכירים את ריח האילן בשעת הבשלת פגי התאנה<ref>וראה בפירושו של רש"ר הירש, <makor>בראשית נ ב.</makor></ref>. | ||
שורה 77: | שורה 75: | ||
מכירת חנוט אסור למכור חנוט יהודי, כי מת אסור בהנאה<ref>משל"מ אבל יד כא. וראה שם שדן בשאלת מכירה של חנוט נכרי, ותלה הדבר במחלוקת הפוסקים אם מת עכו"ם אסור בהנאה.</ref>. | מכירת חנוט אסור למכור חנוט יהודי, כי מת אסור בהנאה<ref>משל"מ אבל יד כא. וראה שם שדן בשאלת מכירה של חנוט נכרי, ותלה הדבר במחלוקת הפוסקים אם מת עכו"ם אסור בהנאה.</ref>. | ||
{{הערות שוליים|טורים=כן}} | |||
[[קטגוריה:הלכתית רפואית]] | [[קטגוריה:הלכתית רפואית]] |
עריכות