חניטה: הבדלים בין גרסאות בדף

'''חניטה''' היא פעולה הנעשית לשימור גופת הנפטר מפני רקבון וסרחון, על ידי מילוי חלקי הגופה בבשמים שונים. מקור השם העברי לפעולה זו הוא לשון בושם וריח טוב<ref>[[תרגום יונתן בן עוזיאל]] <makor>בראשית נ ב</makor> לחניטה הוא בסמא, מלשון בשמים.</ref>, והוא מלשון 'התאנה חנטה פגיה'<ref>שהש"ר ב יג. כן כתבו א"ע, רשב"ם, ודעת זקנים מבעלי התוספות, <makor>בראשית נ ב.</makor> וראה [[חזקוני]] בראשית שם, שיש מפרשים אותו שמן נעשה מדבר שלא הביא שליש, והוא לשון 'התאנה חנטה פגיה', וכן שנו רבותינו (מגילה יג א) - אנפקינון, שמן זית שלא הביא שליש.</ref>. הקשר הזה נובע כנראה מריחות הבשמים המתלווים למעשה החניטה, המזכירים את ריח האילן בשעת הבשלת פגי התאנה<ref>וראה בפירושו של רש"ר הירש, <makor>בראשית נ ב.</makor></ref>.

מכירת חנוט אסור למכור חנוט יהודי, כי מת אסור בהנאה<ref>משל"מ אבל יד כא. וראה שם שדן בשאלת מכירה של חנוט נכרי, ותלה הדבר במחלוקת הפוסקים אם מת עכו"ם אסור בהנאה.</ref>.

[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]