נכסים
|
|
נכסים או רכוש הם כלל הדברים שיש להם זיקה של קנין עם אדם מסוים. בשמם מרמזים הנכסים על היותם עוברים בעלים כדברי המדרש[1] "לכך נקרא שמם נכסים שנכסים מזה ונגלין לזה".
הנכסים מחולקים לשני סוגים: נכסים שיש להם אחריות ונכסים שאין להם אחריות. קניין הנכסים יכול להיות בכל אחד מדרכי הקנין או בקנין עקיף (כגון על ידי ירושה או עבד שקנה נכסים כל מה שקנה עבד קנה רבו[2]).
נכסים שיש להם אחריות[עריכה]
כינוי לקרקעות. קרקעות נקראים "נכסים שיש להם אחריות", לפי שחלה עליהם אחריות לתשלום חובות בעליהם, שאם מכרם הלווה, למשל, ואין לו ממה לשלם, המלווה גובה את חובו מן הקונים.
הכלל לענין שבועה הוא שזוקקין נכסים שאין להם אחריות את הנכסים שיש להם אחריות לישבע עליהן המטלטלים אוגדים אל עצמם את הקרקעות לחייב עליהם שבועה, שאף על פי שאין נשבעים על הקרקעות, מכל מקום בזמן שתובעו מטלטלים וקרקעות, ונתחייב הנתבע להשבע על המטלטלים, מגלגלים עליו שבועה אף על הקרקעות (ראה: גלגול שבועה).
קניין נכסים שיש להם אחריות[עריכה]
- חזקה - הקרקעות נקנות ב"חזקה", שכשעשה הקונה מעשה בגוף הקרקע, כגון שנעל או גדר או פרץ, הרי היא נקנית לו, בין במכירה, בין במתנה, בין בירושה, בין בהפקר, בין בחלוקת השותפות ובין בשכירות. כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע, ונקנה אף הוא בחזקה.
- כסף - הקרקעות נקנות בכסף שהקונה נותן למוכר לשם קניין, ואפילו לא נתן לו אלא פרוטה בלבד, הואיל ונתנה לו לשם חלות הקנאה - הקניין חל. במה דברים אמורים, במקום שאין רגילים לכתוב שטר מכירה, אבל במקום שרגילים לכתוב שטר, לא קנה עד שיכתוב שטר.
נכסים שאין להם אחריות[עריכה]
כינוי למטלטלים. מטלטלים נקראים בלשון חז"ל "נכסים שאין להם אחריות", לפי שלא חלה עליהם אחריות לתשלום חובות בעליהם, שאם מכרם הלווה, למשל, ואין לו ממה לשלם, אין המלווה יכול לגבות מהם.