ספר המדבר בארץ ישראל

ספר המדבר בארץ ישראל הוא מונח גאוגרפי המתאר את אזור הספר המפריד בין אזור מדברי לאזור שבו אקלים מסוג אחר, בדרך כלל נוח יותר. ארץ ישראל מוקפת מדבריות ממזרח ומדרום.

גיאולוגיה[עריכה]

חוקרי הגאולוגיה הראשונים באזור היו פיקרד וסלמוניקה אשר ביצעו את עבודת בשנת 1935 . התוצאות פורסמו ב: Journal of the Palestine Oriental Society. המטרה הייתה למצוא היכן יש סיכויים טובים למציאת מים. המסקנה הייתה: " כי קו עזה - באר-שבע הוא בעל נתונים גיאולגויים מועדפים להתפתחות נביעות" ^[1]

בקידוחים שנערכו באזור נמצא מבנה גאולוגי המתאים להצטברות מי תהום. מכאן גם בארות המים שבאזור. אבל התגלית המרשימה ביותר הייתה של דוד ניב. הוא הסיק שבין עזה לבאר-שבע קיים קניון עמוק, שהוא היום מכוסה במשקעים צעירים. ^[2]. החוקר סבור כי מקורו של הקניון הוא בתוואי הזרימה של קניון נהר קדום, שנוצר בתקופת המיוקן (לפני כ 16 מיליון שנה). תוצאות זרימתו הקדומה באים לידי ביטוי בעיצוב הנוף של "אגן נחלי באר שבע". חדירה קודמת של הים לאזור, לפני 90 מיליון שנה, הביאה ליצירת שכבות משקע המכונות בשם: תצורות בית אשל ,שבע ו[[ציקלג] והגיע עד לערד וירוחם בסוף תקופת המיוקן (לפני כ 7- מיליון שנה), הפך הים התיכון לאגן סגור, שהתאדה והתייבש במהירות, והפך לשקע יבשתי ענק. בסקרים ססיסמיים התגלו בקרקעית הים התיכון קניונים עמוקים בהמשכם של הנילוס ונחלי הבשור, הירקון, הקישון ועוד. החלו בקעת באר-שבע ואגן נחל הבשור להתמלא במשקעי רוח (לס) ובמשקעים נהריים (חלוקים וקונגלומרטים), וזהו הנוף הנוכחי.

מדרום לספר המדבר מופיע תופעה גאולוגית, ייחודית לארץ ישראל והיא המכתשים" מכתש רמון, המכתש הגדול והמכתש הקטן

הצומח[עריכה]

ספר המדבר בארץ ישראל מאופיין במיעוט גשמים - ממוצע של 100 עד 400 מ"מ בשנה וקיומה של אי-ודאות חגבי פיזור המשקעים לאורך השנים, במשך השנה ובמקומות פיזור הגשם. התוצאה היא כח הרב השנים הנוף כמעט ולא נראית בו צמחיה רצופה. יוצאים מהכלל, הם שנים גשומות במיוחד. כל היה למשל, בשנים 1980/1981 , ובשנים 1985/1986 כאשר : "מתכסמ המדבר במרבדי ירק ובצמחי פריחה מרהיבי עין" מקור: אבי שמידע ודוד דרום ^[3]

ספר המדבר שייך לתחום האזור הפיטוגאוגרפי האזור האירנו-טורני, לעומת רוב חלקי ארץ ישראל השייכים להאזור הים-תיכוני. אופייני לאזור היא כמות הגשמים וכן מזג האויר: בקיץ חם ויבש והחורף קר מאוד ומושלג. תכונה אחרונה זו מצויה אצלנו רק בהרי הנגב המרכזיים.

רוב צמחי המדבר גדלים באזורים אליהם ניקווים המים המעטים, היורדים ממטרי הגשמים הלא-סדירים. לכן ניתן למצוא את ריכוזי הצמחים למרגלות הואדיות ובתוך הערוצים. עצים בודדים נראים גם בנוף ספר המדבר, במדרונות שאינם חשופים לרוחות.

תכונה אופיינית לצמחים בספר המדבר היא ה"בשרניות" שלהם. העלים עבים וכאשר פוצעים אותם נוזל מהן ריר. אשר ליעודה של תכונה זו, קיימת סברה כי המטרה אינה לספק מים לצמח בזמן שאין הוא מוצא מקור ליניקה, אלה "למהול מלחים או חומצות הנמצאות בריכוז גבוה ברקמותיהם. ^[4] ההוכחה לכך היא שכמות המים צמח בשרני מאדה ביום אחד עולה על כמות המים שהוא אוגר ברמותיו.

צמחי מרפא של ספר מדבר יהודה[עריכה]

המרכז למחקר ולפיתוח אזורי בקרית ארבע עוסק במחקרים המבוססים על העובדה כי צמחי המרפא הגדלים בספר מדבר יהודה מתאפיינים בתכולה גבוהה של הורמונים צמחיים, ולעיתים בעושר של רכיבין ארומאטיים. ההערכה היא כי בחומרים אלה ניתן להשתמש לטיפולים בעור, בהיבטים אנטי-חיידקיים, אנטי-פטרייתיים, נוגדי דלקות ומחליפי קורטיזון.חוקרי המרכז חקרו 31 צמחים באזור, אשר אוקלמו לגידול חקלאי .

האקלים של ערבה חמה השורר באזור גורם לצמחים להפיק הורמונים ייחודיים אלה. מחקר אחר בודק את יעילות צמחים ריחניים ממשפחת השפתניים ומשפחת המורכבים, עם הרכב כימי עשיר, נגד מגוון של חיידקים, פטריות ונגיפים.

בעלי החיים[עריכה]

בעלי החיים הנפוצים בספר המדבר הם ממשפחת הזוחלים, אלה מגלים כושר הסתגלות מירבי לתנאי המקום. מעטות הן חיות הבר הנעות בספר המדבר ותחום מחייתם נשאר לידי מקורות מים.

ספר המדבר - גן עדן לציפורי מקומיות ונודדות[עריכה]

דר' יוסי לשם מומחה לצפרות הירצה ^[5]על חשיבות ספר המדבר בתור נתיב נדידה, בעל ערך בינלאומי ,מעצם מיקומו הגיאופיזי על כתפי הבקע הגדול (Great Rift Valley). מאות אלפי עופות דורסים, מאות אלפי חסידות ולמעלה מ-200 מינים נודדים בנתיב הנדידה על ספר המדבר.

בנוסף לכך, "ספר המדבר" מהווה בית גידול ייחודי לעופות יציבים ומקייצים שמקורן מאזורי תפוצה מדבריים או מדבריים למחצה ועולות ממוצא ים תיכוני. השילוב של עולם החי ממוצא אפריקאי, אירופאי ואסיאתי, הוא ייחודי לספר המדבר.

המחשה לחשיבות המעקב אחר מעקב הציפורים ניתן לראות בתוצאות המעקב אחרי החסידה המכונה "פרינצסה" בעברית הנסיכה. באתר אינטרנט מיוחד מתואר מסלול שהיא מבצעת החל משנת 1993, 13 שנה עד למציאת פיגרה בשנת 2006. נקודת היציאה שלה היא בלול יונים בחצר איכרים בלובורג, ליד ברלין, גרמניה. הציפור חולפת במסלול קבוע, המתואר באתר ובאתר מתקיים מעקב אחרי התקדמותה במסלול - בעת ביצוע המסלול. היא עוברת מעל שלוש יבשות. על פני אירופה - ארצות הבלקנים, המזרח התיכון - תורכיה וכמובן ספר המדבר של ארץ ישראל, מזרח אפריקה ונוחתת ליד עץ קבוע בדרום אפריקה.

הנוכחות היהודית[עריכה]

עדויות על הימצאות יהודים בבאר שבע, העיר היחידה ב"ספר המדבר בארץ ישראל", ש לנו ממלחמת העולם הראשונה. קבוצת עובדים, בשרות הצבא ההטורקי נפגעה מהפצצה של מטוסים בריטיים על כוחות האימפריה העות'מאנית העות'מאנית בקרבת תחנת הרכבת של העיר. בין הנפגעים היו יהודים.

בתום המלחמה ועד הצירים, נציגות היישוב היהודי בפני הצבא הבריטי הצליחה לקבל חוזה לבניית בית הקברות הצבאי בעיר וקבוצת פועלים יהודים ביצעה את העבודה וזכתה לציון לשבח על עבודתה.

בתום מלחמת העצמאות, העיר התרוקנה מיושביה הערבים. המוני עולים הגיעו לעיר. בניצוחו של ראש העיר דוד טוביהו, שהיה איש סולל בונה לשעבר, נבנו בעיר שיכונים: א',ב',ג', וד'. באזור נבנו גם עיירות העולים דימונה וירוחם. שיפור ברמת האוכלוסייה בא עם ההחלטה על הקמת העיר ערד. הוקמה בעיר ועדת קבלה אשר החליטה לקלוט בעיר רק יוצאי קיבוץ. החלטת מפעלי ים המלח לבטל את מחנות הפועלים ליד המפעל בסדום ולהנהיג הסעות מסודרות מהאזור למפעל, הביאה להעלאת רמת האוכלוסייה באזור. בינתיים הוקמה הקריה למחקר גרעיני בדימונה, מפעלים כימיים רבים באזור וכן אוניברסיטת באר שבע והבית החולים המקומי הפך לאוניברסיטאי.

חלק מהאוכלוסייה נשר ליישובי הסביבה: עומר, מיתר ואחרים. כך נשאר אזור הספר עם עיר אחת גדולה וערים אחדות קטנות - כל שאר האזור המשיך לשאת את הנוף הקודם.

התיישבות חקלאיית[עריכה]

המחסור התמידי במים, התלות באספקת המים מהצפון, מעט הקידוחיפ שבוצען באזור, תנאי האקלים וטיב בקרקע לא נתנו סיכויים טובים לפיתוח החקלאי של האזור. שלושת המצפים שהוקמו בנגב בשנת 1943: בית אשל, גבולות ורביבים, הוכיחו כי על ידי ניצול מים ניתן לעשות חקלאות .^[6]. לאוא הניסיון של הקיבוצי הוקמו : משאבי שדה ושדה בוקר. העלליה ההמונית הביאה רק להקמת יישוב חקלאי אחד והוא נבטים, מזרחית מבאר שבע. אחרי מלחמת ששת הימים הוקמו בדרום הרי חברון היישובים כרמל (הר חברון), מעון, סוסיא ובית יתיר אשר בשטח החקלאי המצומצם שהיה לרשותם גידלו עצי פרי וכרמי ייו. הם קיבלו חלקת אדמה גדולה בבקעת ערד שם הם מגדלים גידולים חקלאיים רבים, בעיקר ממי קולחים של העיר ערד.

תהליך בניית עיר בספר המדבר[עריכה]

ההיסטוריון, דר' זאב זיוון, ^[7] תאר את שלבי הקמתו של יישוב כפרי מיתר בתחומי לווין העיר באר שבע בשנת 1979 . תולדות המקום הוצגו מנקודת הראות של אחד מראשוני היישוב. בשטח שאותר נמצא כי יהיה ניתן להקים יישוב של 2,000 משפחות, כשאר לכל משפחה יוקצה דונם אדמה. הוא תוכנן לשמש חיץ בין התושבים המקומיים של דרום הרי חברון לבין תושבי באר שבע. יחד עם זאת, הושם דגש לטיפוח היחסים עם השכנים הישראליים של היישוב.

הקמת היישוב היית היוזמה משותפת של "אגודת מתיישבי נחל חברון - 1980" קבוצה שרצתה להקים יישוב כפרי, בשיטת בני ביתך, תוך מגבלה אחת: על המועמד להיות "יוצאי צבא". למפגש ההיכרות הראשון באיצטדיון באר שבע הגיעו 3,000 משפחות, אשר היו מוכנות לשלם דמי הרשמה. השאיפה להיות ביישוב כפרי, המעניק רמת חחים חדרה לתושבי באר שבע באותם השנים ולאורה הוקמו ערי הלווין של באר שבע.

ההיסטוריה[עריכה]

אחד המקומות הבודדים בספר המדבר שהם נמצאו שרידי יישוב - יחסית גדול - הוא בערד הקדומה השוכנת מערבית לעיר ערד של היום. העיר מוזכרת במקורות מקראיים בתור העיר הראשונה החשה באיום מצד בני ישראל הבאים ממדבר סיני, בהתאם לכתוב בספר במדבר:"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ-עֲרָד, יֹשֵׁב הַנֶּגֶב, כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל, דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים; וַיִּלָּחֶם, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ, שֶׁבִי. ... וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֶת-הַכְּנַעֲנִי, וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם, וְאֶת-עָרֵיהֶם; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם, חָרְמָה. _כ"א, א'-ג') . הערד נמנית גם הערים אשר נכבשו על ידי יהושע בן נון ככתוב בספר יהושע:"מֶלֶךְ חָרְמָה - אֶחָד, מֶלֶךְ עֲרָד - אֶחָד. _י"ב,י"ד)

נמצאו בעיר ביצורים, אשר הגנו עליה מפני השבטים במדבר. כמו כן, נמצאו בה שרידי פולחן, כולל מזבח. לתושבי ערד הקדומה הייתה בעיה קשה של אספקת מים. באזור בו ממוצע הגשמים השנתי הוא 100-150 ק"מ בשנה היה צורך לבנות אמצעים נוספים לאגירת מים. חופרי ערד הקדומה סברו כי מקור המים של התושבים היה מאגר מים פתוח ששטחו 900 מ"ר. לדעתם הוא שימש את התושבים בתקופת הברונזה הקדומה. באר שנמצאה , מחוץ לביצורי העיר,תוארכה לתקופת ממלכת יהודה. הייתה הפסקה בשימושה וחזרה לתפעול בתקופה ההרודיאנית. במרכז המצודה נמצאו בורות מים חצובים בסלע ומטוייחים ותעלה חצובה מתחת לחומה ויצאת החוצה. זה היה כנראה מקור המים של המצודה, אשר איפשר את קיומה.

בתקופת האבות היו נסיונות להתיישב באזור, אבל רק בקרבת שפלת החוף. בשנים טובות, גם היום, זוכים ליבולים טובים של חיטה. כבר אצל יצחק כתוב שזכה ליבול גדול "מאה שערים", דהיינו פי 100 מהכמות שזרע. אבל אזור זה, לאור כמות המשקעים שלו אינו מוגדר כספר במדבר. באר שבע, עם הבארות שנמצאו בה, הוא היישוב העירוני הראשון שניתן להגדירו בתור יישוב בספר המדבר. שם גם נמצאו שרידי מצודה מבוצרת, גם כן להגנה מפני "שוסי המדבר".

בימיהבית השני ולאחריה יש כבר פריסה גדולה של יישובים באזור. חבל ארץ כונה במקורות ישראל "דרומא". גילוי ארכיאולוגי מובהק באזור זה נעשה כלי שמריהו גוטמן לאחר מלחמת ששת הימים בסוסיא, כאשר מצא עיר יהודית באזור מובהק של ספר במדבר.

בסקרים ארכיאולוגיים שנעשו באזור גילו שרידים לדרכים רומאיות, כולל מסלול, אבני שפה ואפילו מדרגות בהר ליד הישוב הר עמשא. הדרכים הובילו מצפון ירושלים לדרום דרך הבשמים וממזרח ים המלח, עם מטעני מלח ומטעני אחרים מעבר הירדן לנמלי הים התיכון.

פריסה רחבה יותר של יישובים הוקם בתקופה הרומית ולאחריה הביזנטית. אלו הן תחנות הדרכים במסלול של הובלת הבשמים היא דרך הבשמים. בסביבות התחנות התגלו גם שרידים רבים לקיום חקלאות עתיקה, בין השאר כרמי גפן.

העתיד[עריכה]

סְפָר המדבר בארץ ישראל[עריכה]

עם התפתחות המחקר וההתמקצעות א החליט המרכז סיור ולימוד בסוסיא שיש מקום למיקוד ופיתוח מחקר אזורי סביב ספר המדבר. ספר יהודה באזור הדרומי עשיר בשרידי עבר מתקופת המקרא, בית שני משנה ותלמוד. אזור זה, בין ארץ הנושבת למדבר ועולם הנוודות, מצדיק ללא ספק התייחסות מחקרית מעמיקה. בכנסים הנערכים בחג החנוכה בבית ספר שדה נסקרים נושאים מגוונים הקשורים בתרבות הספר. בשלושת הכנסים שנערכו עד היום (דצמבר 2007) הוצגו 21 מחקרים בתחומי: ארכאולוגיה, היסטוריה, ביולוגיה, אקולוגיה ואיכות הסביבה. להלן מימאים משלשה מחקרים.

הערות שוליים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

• אבי שמידע, מדריך פרחי בר בישראל - כרך ב: צמחיית המדבר, בית ההוצאה כתר - ירושלים, אין שנה .
• ספר המדבר בארץ ישראל - דברי הכנס הראשון תשס"ו - 2006, עורך מדעי: יעקב אשל, בהוצאת" סוסיא- מרכז סיור ולימוד, 2006

מאמרים מצוטטים

• יהודה גוברין, מפעלי מים בערד הקדומה
• אמיר קיטרון, צמחי מרפא של ספר מדבר יהודה

קישורים חיצוניים[עריכה]

• לומדים נגב - מדרשת שדה בוקר -מרכז בין תחומי ללימודי נגב, מדבר וסביבה
• מרכב מחקר ופיתוח אזורי - יהודה, משרד המדע, התרבות והספורט - על צמחי מרפא של ספר מדבר יהודה
• ארז ארליכמן, נסיכה חובקת עולם, על הנסיכה פרינצסה