עין טובה

עין טובה או ראיה חיובית היא תכונה בה האדם משתדל לראות ולשים לבו לצד הטוב בכל דבר, לראות כל דבר באור חיובי. ולשים לב לכל הדברים הטובים שקורים^[1].

בעל עין טובה שם לב לדברים החיובים שיש בחבר ולא לדברים השלילים. גם באירועים שקורים לו ולעולם הוא מאמין שהם מובילים לדבר טוב.

ביהדות מידה זו מוזכרת בתור מידה טובה, שהנוהג בה הוא מתלמידיו של אברהם אבינו.

גם לדברי כותבים ומרצים בנושאי פסיכולוגיה חיובית ואושר תכונה זו היא אחד מהדברים שעשוים לסייע, להגברת חוויית האושר האישית.

הביטים שונים של עין טובה[עריכה]

ניתן לחלק את עין טובה לכמה קטגוריות ומישורים:

כלפי החבר: שמח בטוב שיש לחברו וחפץ שיהיה לחברו הרבה^[2] היפך מידת עין רעה בה האדם מביט בקנאה במה שיש לחברו.

בעל עין טובה נוהג לפרגן ולהפגין נדיבות רוח, הרגשה טובה, חיבה, אמפתיה ושמחה אמיתית כלפי האדם.

כלפי הבריאה: נותן דגש לכל הדברים הטובים שיש בעולם: אוכל, מים, בריאות, אוויר, בגדים, אהבה ושמחה^[3].

בעל עין טובה נוהג לפרש בצורה חיובית ואופטימית את מאורעות העולם, ובטוח שכולם יהיו לטובה.

כלפי עצמו: הערכה עצמית רואה את עצמו באור חיובי מחמת דברים טובים שיש בו ומעשים טובים שהוא עושה.

בעל עין טובה נוטה לחשוב שיקרו לו דברים טובים, ואינו מפחד מצרות ואסונות.

עין טובה במקורות היהדות[עריכה]

שלמה המלך (משלי כ"ב, ט') אמר: "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל".

אמרו על כך בגמרא (מסכת סוטה דף לח עמוד ב): אמר ריב"ל: "אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין, שנאמר: טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל, אל תיקרי יבורך אלא יברך". מסביר המהרש"'א שהברכה חלה לפי כוונת המברך, ואדם בעל עין טובה מברך את הזולת בכל ליבו.

במשנה באבות שנינו (פרק ב משנה ט): איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם? רבי אליעזר אומר עין טובה. יש מבארים שהכוונה שבכל דבר שיראה - יביט עליו בהסתכלות טובה^[4]

עוד אמרו באבות (פרק ה משנה יט): "כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו". ואצל אברהם אבינו מצאנו שהיה שמח בחלקו ואינו מקנא בממון חבירו ממה שאמר למלך סדום שלא יקח כלום מכל הרכוש שלקח שלל במלחמה. וכן היה שמח בטובתן של הבריות ומחפש להנות אותם מנכסיו כמו שמצאנו שנתן לאורחים בשפע 'בן בקר רך וטוב'. וכן נתן מעשר למלכי צדק, ולעפרון נתן ארבע מאות שקל כסף, ולא הקפיד על ממונו^[5].

במשנה באבות (פרק ד משנה א) אמרו "איזהו עשיר השמח בחלקו שנאמר (תהלים קכ"ח) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא". השמחה בחלקו היא להביט בשמחה ולהתרכז במה שיש לו ולא על מה שחסר לו. אדם זה נקרא עשיר בלשון המשנה, שכן הוא עשיר בדעתו ומרוצה ממה שיש לו.^[6]

תכונה זו נובעת מחמת האמונה שה' נותן לכל אחד בדיוק את החלק המתאים והמושלם ביותר עבורו.

ראיה חיובית במקורות היהדות[עריכה]

בגמרא (ברכות נ"ח, א) מובא דוגמא לשני אנשים הבאים להתארח לאחד ראיה חיובית ולאחר ראיה שלילית.

אורח טוב מהו אומר? "כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי, כמה בשר הביא לפני, כמה יין הביא לפני, כמה גלוסקאות הביא לפני, וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי".

אבל אורח רע מהו אומר? "מה טורח טרח בעל הבית זה, פת אחת אכלתי, חתיכה אחת אכלתי, כוס אחד שתיתי. כל טורח שטרח בעל הבית זה לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו".

אין באפשרותם של האורחים לדעת באמת כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילם, האורח הטוב אוהב לראות טוב ולהודות עליו, ומרגיש בזה הנאה גדולה, לכן כל טובה קטנה נחשבת לו גדולה מאד, ועל כן הוא מכריע את כל הספיקות לצד החיובי של הכרת טובה, שודאי כל מה שטרח בעל הבית לא טרח אלא בשבילו^[7].

השפעתה[עריכה]

כשם שעין רעה מזיקה לזולת, כך עין טובה של אדם שרוצה בטובתו של הזולת מועילה לזולת וגורמת שישפיעו עליו שפע טוב מן השמים^[8].

לכך מצאנו בחכמים (סוטה מו) מצווה ללוות את האורח, משום שעל ידי שרוצה בטובתו הוא ניצול.

הכול לטובה[עריכה]

שגיאה: יש לציין תמונה בשורה הראשונה.

ערך מורחב – כל דעביד רחמנא לטב עביד

שיטתו של רבי עקיבא היא לראות כל דבר שבבריאה בראיה חיובית. גם כאשר ראה את חורבן בית המקדש מצא בזה ראיה חיובית^[9]. וכן כאשר הוציאו אותו להורג ראה בזה הזדמנות נפלאה לקידוש השם^[10].

כך שנו משמו של רבי עקיבא:

	לעולם יהא אדם רגיל לומר: "כל מה שה' עושה – לטובה הוא עושה"
– גמרא ברכות דף ס' עמוד ב'. שולחן ערוך או"ח ר"ל ה.

ומובא בגמרא סיפור על כך: פעם הלך רבי עקיבא בדרך והגיע לעיר אחת. ביקש להתארח באחד הבתים, ולא אפשרו לו. אמר: "כל מה שה' עושה – לטובה". הלך ולן בשדה. היו עמו תרנגול, חמור ונר. הגיעה רוח וכיבתה את הנר. הגיע חתול ואכל את התרנגול. הגיע אריה ואכל את החמור. אמר: "כל מה שה' עושה – לטובה". "באותו לילה, הגיעו גייסות ושבו את תושבי העיר. אמר להם רבי עקיבא לתושבי העיר: האם לא אמרתי לכם ש"כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא לטובה"?!".

רבו של רבי עקיבא נחום איש גם זו היה רגיל לומר גם זו לטובה. פירושים שונים נאמרו להסביר מדוע ר' עקיבא שינה מהנוסח של רבו. בינהם שנחום היה רואה את הטוב כבר עכשיו לעומתו תלמידו האמין רק שבסוף יצמח מזה דבר טוב^[11].

מתכון לאושר[עריכה]

במשנה באבות אמרו שהנוהג במידות אלו אוכלים העולם הזה ונוחלים העולם הבא. שישמח כל ימיו, ויהיו חייו בעולם הזה במנוחות שאננות.

גם חוקרי האושר הגיעו למסקנה הזו.

לדברי ד"ר טל בן שחר: אושר אינו מותנה אך ורק בדברים שאנו עושים ובמקום שאנו נמצאים, אלא גם במה שאנחנו בוחרים להתרכז^[12].

ראלף וולדו אמרסון אמר "העולם הוא גיהנום לאחד וגן עדן לאחר". הדברים שאנו בוחרים להתמקד בהם קובעים במידה רבה אם ניהנה ממה שנעשה.

שיסקפיר אמר "אין רע ואין טוב בעולם, אלא במחשבתנו ומשפטנו לבד"^[13]

אחת מהפרקטיקות שמציעים חוקרי הפסיכולוגיה חיובית לרכוש את הראיה החיובית היא על ידי כתיבת יומן תודה - לכתוב על חמישה דברים קטנים שעשו לנו טוב במשך היום. הדבר מבוסס על מחקר של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה שלקחו שתי קבוצות לחצי מהמשתתפים במחקר נאמר: ״יש הרבה דברים בחיים, קטנים וגדולים, שאנחנו יכולים להעריך ולהכיר עליהם תודה. כתבו כל יום חמישה דברים טובים שקרו לכם היום. לחצי השני נאמר לכתוב מה הם עשו באותו היום. בכל מקרה, מדובר היה סך הכל בכמה דקות ביום. כשעקבו אחריהם לאורך זמן, החוקרים גילו תוצאות מרחיקות לכת. חברי הקבוצה שהכירה תודה לא רק למדו להעריך את מה שקורה, אלא גם היו מאושרים יותר. בנוסף, הם היו החלטיים, נמרצים ואופטימיים יותר. הם גם נהיו יותר נדיבים, נהנו משינה טובה יותר, והיו חולים הרבה פחות^[14].

החוקרים הסבירו: כשאנחנו מחפשים על מה להודות, אנחנו מפעילים ומאמנים סגנון מחשבה חדש. אנחנו מתחילים לשים לב לכל הדברים הטובים שקורים לנו, מה שיש לנו, וגם מה שהיה לנו כל הזמן ממש מתחת לאף. זה גורם לנו להרגיש טוב ולהיפתח לעוד חוויות חיוביות וכך ליצור מעגל חיובי של השפעה.זה אחד הכישורים המרכזיים של האושר.

תפילה לעין טובה[עריכה]

תפילה ידועה חיבר רבי אלימלך מליזנסק לראות תמיד את המעלות שיש לחבר: אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך,ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה...ותחזק אותנו באהבה אליך כאשר גלוי וידוע לפניך שיהא הכל נחת רוח אליך... אמן כן יהי רצון.

הזמר אברהם פריד חיבר על כך שיר בתוך האלבום אדרבה.

מידות הנובעות מעין טובה[עריכה]

בכל מידת עין טובה ישנה מצווה על כל אדם לשפוט כל מעשה של אדם אחר‏^[15] בפרשנות חיובית‏^[16], כנאמר במשנה: "הוי דן את כל האדם לכף זכות"‏^[17].מצווה זו נלמדת מהפסוק בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ‏^[18]..

בעל עין טובה נוהג להכיר טובה לחברים על הדברים הטובים שהם עושים עבורו. ולאלוקים על הטוב שמשפיע עליו. הוא נוהג לומר תפילות של הודיה.

ביהדות יש תפילות רבות של הכרת הטוב לאלוקים, בינהם: מודה אני, ברכות הנהנין, תפילת מודים.

נקודה טובה[עריכה]

לשיטת רבי נחמן מברסלב עלינו לחפש תמיד רק את הטוב. גם כשמדובר באדם חוטא, כל מה שעלינו לעשות כדי להחזירו למוטב הוא לחפש משהו טוב - נקודה טובה שבו הוא לא חוטא, ובעצם פעולה זו האדם זוכה להעביר את החוטא לכף הזכות שבמאזניים.

שיטה זו דומה לאפקט פיגמליון - נבואה המגשימה את עצמה. בה טוענים חוקרים שכאשר אנו מאמינים שהתלמיד הוא טוב אז הוא באמת יצליח.

גם כלפי האדם בעצמו סובר רבי נחמן מברסלב שצריך האדם למצוא בעצמו נקודות טובות כדי להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק העצבות מאוד. ועל-ידי זה שמחפש ומוצא בעצמו מעט טוב, על-ידי זה הוא יוצא באמת מכף חובה לכף זכות.

העיקרון המנחה תפיסה זו הוא כי ההתבוננות ברע, אפילו מתוך כוונה לבערו, גורמת לאדם ייאוש ורפיון ידיים. דווקא המבט על הטוב נותן לאדם תקווה ואמונה בעצמו, ואז ממילא החלקים השליליים באישיותו ובמעשיו לא יתאימו למעלתו וינשרו מעליו כקליפה יבשה.

לפי תפיסת עולם זו, הדרך להתקדם בעבודת ה' היא להגדיל את האור ואת הטוב לממדים כאלה שהרע יאבד את אחיזתו^[19].

שיטה זו של רבי נחמן מברסלב היא אחד מדבריו היסודיים של רבי נחמן שהתקבל אצל תלמידיו כאחד מיסודי דרכו ושיטתו. יש הטוענים שזהו השיעור היסודי והמעשי ביותר בכל ספרו ליקוטי מוהר”ן^[20].

שיטה זו התפרסמה מאוד בקרב ציבורים רבים. והיא נקראת נקודה טובה או שיטת אזמרה על שם הפסוק אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי^[21] אותו דרש רבי נחמן כהוראה לשמוח במעט טוב שיש בי. הרב אליהו גודלבסקי הקים ארגון על שם תורה זו בשם "אזמרה".

תחשוב טוב - יהיה טוב[עריכה]

לשיטת האדמו"ר הצמח צדק מחשבה חיובית מובילה לתוצאות טובות, גם ללא מעשה בפועל. ועל כך התפרסם הפתגם "תחשוב טוב - יהיה טוב".

הפתגם נאמר במקור באידיש: טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט. על ידי אדמו"ר הצמח צדק לאחד שביקש רפואה עבור חולה‏^[22]. פתגם זה הפך ליסוד בחסידות חב"ד - המבטא את חשיבות כח המחשבה ויכולתו לשנות את המציאות.

משמעותו[עריכה]

משמעות הפתגם היא, שמחשבה חיובית לבדה - דהיינו עצם האמונה והביטחון, מביאה לתוצאות טובות, בטוב הנראה והנגלה.

הרבי מלובביץ ביאר זאת בהתאם למאמר הבעש"ט: "במקום מחשבתו של אדם שם הוא נמצא", שבעקבות המחשבה, נפעל בגשמיות שינוי לטובה^[23].

עוד ביאר על ידי שהאדם סומך באמת ובעומק נשמתו רק על הקב"ה לבד, עד שאינו דואג כלל, הרי התעוררות זו גופא פועלת שהקב"ה מתנהג עמו באופן זה, שמטיב עמו (גם אם לולא זאת אינו ראוי לזה)^[24].

השגות[עריכה]

לדברי הרב שלמה אבינר יש להיזהר ולא להיות בטוח שמחשבתו חיבת לפעול אלא רק לדעת שמחשבות של בטחון בה' שרוצה בטובתו יכול לעזור להצליח^[25].

בנוסף לשיטת החזון איש פי במידת הביטחון אין הבטחה שמה שאתה בוטח בו – יתגשם. שהרי אינך יודע תוכניותיו של הבורא, ויתכן שרצונו להענישך לטוב לך, או שהדבר שכעת הנך חושב לרע ומבקש לבטלו – דוקא ממנו תצמח טובה^[26].

תאורית 'הסוד'[עריכה]

ישנה תאורייה הטוענת כי המחשבות הן מגנטיות, ויש להן תדר. כאשר אנחנו חושבים, המחשבות האלו משוגרות ליקום והן מושכות כמו מגנט את כל הדברים הדומים שנמצאים באותו תדר. כל מה שמשוגר כלפי חוץ, חוזר למקור. והמקור הזה, זה אנחנו. תאורה זו פורסמה בספר הסוד.

על תאוריה זו ישנה ביקורת גדולה אודות חוסר המדעיות של השיטה. בנוסף נמתחה ביקורת מכיוונים נוספים‏^[27]. הרעיון שהאדם עצמו אחראי למצבו, גם אם מדובר במחלות או פגעים שבאו עליו בעל כורחו ספג ביקורת חריפה.

הפרופסור הרב בנימין בלך כתב מאמר ובו הוא חולק על התפיסה של ספר "הסוד" וטוען "הקב"ה אינו נער השליחויות שלך"… ה' נותן לך מה שטוב לך, ולא בהכרח מה שאתה חושב שטוב לך.

יש להבדיל בין תאורית הסוד שמאמינה שיהיה טוב רק בגלל שחשבת, לבין שיטת חב"ד הסוברת שאין כזה דבר ביהדות שיהיה טוב רק בגלל שחשבת. אלא "הבטחון בה' הוא זה שיביא לתוצאות טובות". "כאשר הוא סומך על הקב"ה לבד אזי ההנהגה עמו מלמעלה היא מידה כנגד מידה והקב"ה שומר ומרחם עליו"^[28].

לקריאה נוספת[עריכה]

• לבחור באושר - ד"ר טל בן שחר.
• עין טובה ולימוד זכות הדרכה תורנית.
• מצגות על עין טובה - באתר משרד החינוך.

הערות שולים[עריכה]