פסיקתא דרב כהנא

פסיקתא דרב כהנא הוא מדרש אגדה המיוחס לאמורא רב כהנא, תלמידם של רב ורבי יוחנן. נקרא גם סתם "פסיקתא"^[1], ועל כן יש להבדילו מהפסיקתא רבתי ופסיקתא זוטרתא שהתחברו הרבה לאחריו.

מבחינה כרונולוגית, חיבורו מקביל בערך לזמן חתימת התלמוד הירושלמי.

ייחוסו לרב כהנא[עריכה]

הראשון שייחס חיבור זה לאמורא רב כהנא היה רבי משולם ב"ר משה, כמובא ב"ספר הפרדס הגדול" שכתב רש"י {{מקור|סדר פרשיות דף ס ע"ד|כן}: "לפי שאותן הפטרות שכתב רב כהנא נמנו וגמרו שלא להחליפן", וכן במקורות נוספים בדברי הראשונים (למשל: רבינו מנוח על הרמב"ם סוכה ו; פירוש המיוחס לרש"י על בראשית רבה כח ועוד), וכך הכריע החיד"א בספר "שם הגדולים". יתכן שעובדה זו רמוזה בתמוד במסכת שבת (בבלי שבת קנב א): "רב כהנא פסיק סידרא קמיה דרב", וכפי שפרש רש"י "מסדר פרשיות של פסוקים".

תוכן המדרש[עריכה]

הפסיקתא הינו אוסף אגדות של חכמי ארץ ישראל שלמד רב כהנא לאחר עלייתו מבבל. לעיתים, כאשר בתלמוד הבבלי נאמר "במערבא אמרי" (כלומר בארץ ישראל אומרים), אנו מוצאים את הדברים בפסיקתא.

הדפסה[עריכה]

על אף הפסיקתא הובאה רבות בידי הראשונים, היא לא הודפסה מעולם עד תרכ"ח, אז הודפסה בידי הרב שלמה ובר בלבוב, בתוספת תיקונים והערות.

הערות שוליים