רב כהנא (הראשון)
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
| רב כהנא (הראשון) | |
|---|---|
| תקופתו | אמוראים |
| דור | ראשון (תקופת המעבר) |
| בית מדרש | ישיבת סורא |
| רבותיו | רב |
| חבריו | רב אסי בני רבי חייא, |
רב כהנא (הראשון) היה אמורא בבלי מהדור הראשון.
היה תלמידו של רב בקבלת השמועות מהדורות הקודמים אך לא בסברה. הוא היה חברו של רב אסי (שהיה צעיר ממנו ושמו מוזכר תמיד אחרי רב כהנא), ויחד היו דנים עם רב בהלכה. שיטת לימודם הייתה אחרת מרב והם לא קיבלו את דעתו, ולכן פעמים רבות הם שאלו את רב שאלות בסברה, ורב שתק מכיוון שסבר שלא ניתן להסביר דברים התלויים בסברא. כך למשל הם נחלקו בדין דופן שלישית בהלכות סוכה, שמקובל כהלכה למשה מסיני שדי בטפח אחד. חכמי הגמרא נחלקו היכן להעמיד דופן זו, באופן שתיראה כחלק מהסוכה, ותשלים את מראה כדירת עראי במידת האפשר. בעוד שרב סבר שיש להעמידה ליד סיומה של אחת מהדפנות כדי שתיראה בבירור שהיא המשך של הסוכה, הקשו רב כהנא ורב אסי שיש להעמידה בקצה המקביל, בדיוק מול המקום בו נפגשות שתי הדפנות באלכסון. כאשר הקשו רב כהנא ורב אסי שאלה זו לרב, הוא שתק. לפי הסבר התוספות הסיבה לשתיקתו היא מכיוון שלא ידע מה להשיב להם[1].
הוא נחשב לגדול חכמי בבל, וכאשר רב בא מארץ ישראל לבבל הוא מצא אותו, ולמד ממנו שמועות שקיבל מחכמי הדור הקודם שהיו בארץ ישראל, כמו רבי יהודה הנשיא ורבי חייא, למרות שלא נחשב לתלמיד שלו, מכיוון שלא קנה ממנו את דרך הסברה ורק היה זקוק לשמועותיו[2].
לאחר זמן קצר בו שהה עם רב בבבל, בזקנותו של רב כהנא, הוא עלה לארץ ישראל, ומסיבה זו - משערים החוקרים - כמעט לא נמצאות בתלמוד מחלוקות בינו לבין רב, בשונה מרב אסי. כאן מצא את בניו של רבי חייא, ועימם נשא ונתן בהלכה[3], לפעמים גם נחלק עם אחד מהם[4].
ראו עוד[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ תוספות תבנית:בבלי.
- ↑ תבנית:בבלי.
- ↑ תבנית:בבלי.
- ↑ חזקיה בן רבי חייא, בתבנית:בבלי, ובתבנית:ירושלמי.
- ↑ תבנית:בבלי.