פרשני:בבלי:תמיד כו ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

תמיד כו ב

חברותא[עריכה]

שנינו במתניתין: בבית אבטינס ובבית הניצוץ היו עליות!
איבעיא להו: האם עליות ממש הוו, ככל העליות שבנויות מעל הבתים, והבית שתחתיהן עשוי לשמוש.
או דלמא, לא היה בית בנוי תחתיהן אלא היו בנויות על גבי עמודים או על מקום גבוה בעזרה. והא דקרי להו עליות, היינו משום דהוו מגבה גביהי מקרקע העזרה, כעליות, לפי ששמירת הכהנים צריכה שתהיה במקום גבוה.
ופשטינן: תא שמע, דתנן: אחד השערים שבצד צפון של העזרה, היה שער הניצוץ. וכמין אכסדרה פתוחה היה. ועליה בנויה על גבה של האכסדרה הזו. ובה היו הכהנים שומרים. לפי שכל ג' המקומות שהכהנים שומרים בהם, צריכים להיות מלמעלה. אבל כל עשרים ואחד מקומות של שמירת הלויים לא היו במקום גבוה, אלא מלמטה בגובה הקרקע  1 .

 1.  אבל לא קאי על בית הניצוץ עצמו. ששם לא שמרו הלויים כלל. שהרי לא חשיב ליה לקמן בהדי כ"א מקומות ששמרו בהם הלויים. מפרש. וכן היא דעת הרמב"ם בפרק ח מבית הבחירה הלכה ח. אבל הסמ"ג בחלק העשין סימן קסה כתב, שהיו הלויים שומרים אף בג' מקומות ששמרו הכהנים, מלבד כ"א מקומות ששמרו לבדם: בבית אבטינס ובבית הניצוץ שהיו עליות, שמרו מתחתיהן. ובבית המוקד ששמרו בו הכהנים בפנים, שמרו הלויים מבחוץ. וכן כתב הר"ש בריש מדות. ויעויין בב"ח שם, שתלה מחלוקתם בפלוגתת אביי ורבא לקמן כז א. ועוד שיטה שלישית יש בזה, והיא שיטת פסקי תוספות והרא"ש, שבג' מקומות שמרו הלויים עם הכהנים יחד, ובי"ח מקומות נוספים שמרו לבדם. נמצא בין כולם כ"א מקומות. ויעויין במשנה למלך שם, שהאריך בביאור כל השיטות.
ומקצתו של בית הניצוץ היה בנוי בעזרה, אלא שפתח היה לו לחול! למקום בהר הבית שלא היה קדוש בקדושת עזרה.
הרי קתני להדיא דעליה ממש היתה.
והוינן בה: מנא הני מילי שהכהנים שומרים מלמעלה והלויים מלמטה  2 ? ומשנינן: דתנו רבנן: נאמר לאהרן הכהן: "וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך, וילוו עליך וישרתוך, ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות" - בעבודתך שלך הכתוב מדבר! שישתתפו הלויים בעבודת הכהנים, ויהיו נטפלים להם.

 2.  כן איתא במפרש. והוא לשיטתו אזיל, דלא שמרו הלויים בג' מקומות ששמרו בהם הכהנים. אבל הרא"ש והראב"ד פירשו, דהכי הוינן בה: מנלן דשמרו הלויים גם בג' מקומות ששמרו הכהנים, והכהנים למעלה והלויים למטה? וכשיטת הסמ"ג (הובאה לעיל בהערה 1) קיימא להו.
ומנין אתה אומר "בעבודתך הכתוב מדבר", או שמא אינו מדבר הכתוב אלא בעבודתם של הלויים? וכגון בשירה ובמשא. והכי פירושא דקרא: שאתה תעשה את עיקר העבודה במזבח, והם יתחברו אליך "וישרתוך" בעבודה שלהם, שהיא משא כלי המשכן.
אי אפשר לומר כן.
שהרי כשהוא אומר לאחר מכן, "ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבודת האהל" (בגמרא גרסינן: לכל כליו ולכל עבודתו ולא נמצא כן בקרא), הרי כבר פסוק זה בעבודתם אמור.
הא מה אני מקיים קרא ד"וילוו עליך וישרתוך"?
אלא ודאי, בעבודתך הכתוב מדבר  3 ! ואין לך עבודת כהנים שהלויים משתתפים בה, אלא שמירה. ומדכתיב לשון "ילוו", משמע דטפלין הם הלויים לכהנים בעבודה זו, ואין שומרים בגובה כמותם.

 3.  והרא"ש על פי דרכו (לעיל בהערה 2) פירש: או אינו אלא בעבודתם, כלומר, בכ"א מקומות ששמרו בהם הלויים בפני עצמם, ולא יחד עם הכהנים בג' מקומות? ומשני, כשהוא אומר "ונלוו עליך ושמרו" ולא כתיב התם "ושמרו משמרתך", משמע דשמירתן היא בפני עצמה ולא יחד עם הכהנים. ואם כן, קרא ד"וילוו עליך וישרתוך" דכתיב ביה "ושמרו משמרתך", משמע שישמרו גם עם הכהנים יחד.
הא כיצד?
הכהנים שומרים מלמעלה והלויים שומרים מלמטה  4 .

 4.  ונסתפק הראב"ד: האם במקומות ששמרו הלוים מהני אף שמירת הכהנים, שהרי יותר זריזים הם מהלוים. או דלמא, דוקא לוים בעינן באלו כ"א מקומות. כי היכי דתיהוי היכרא דבמקומות היותר מקודשים שומרים הכהנים שהם יותר זריזים. והכריע כהצד הב'.
שנינו במתניתין: בית המוקד כיפה. ובית גדול היה. והוא המקום השלישי של שמירת הכהנים.
ומקשינן: וכי חד שימור הוא דהוה ליה לבית המוקד?
ורמינהי: תנן: שני שערים היו בבית המוקד. שער אחד היה פתוח החוצה לחיל (חלק הר הבית הסמוך לעזרה, שהיתה לו קדושה בפני עצמה), ושער אחד שמצדו הפנימי, היה פתוח לעזרה.
ואמר רבי יהודה: בשער זה שנכנסים דרכו לעזרה, פשפש (פתח) קטן היה לו. שבו היו נכנסים מדי לילה לבלוש את העזרה! וכדאיתא לקמן, שקודם תרומת הדשן היו בודקים את העזרה, לראות אם הכל כתיקונו. ולפי שלא רצו לפתוח את דלתות העזרה קודם זמן התמיד, נכנסו דרך הפשפש.
וקשיא, הא בכל שער ושער של העזרה העשוי לכניסה ויציאה, בעינן שמירה. ומדהוו התם שני שערים, ליבעי שתי שמירות!?
אמר אביי: כיון דשני שערי בית המוקד, גבי הדדי הוו קיימי, אחד כנגד חבירו, וגם סמוכים היו זה לזה (רא"ש), לכך סגי להו בחד שומר. שהרי אותו שומר דוי (רואה) להכא, ודוי נמי להכא, ורואה את שניהם כאחד.
שנינו במתניתין: מוקף רובדין של אבן!
והוינן בה: "רובדין" - מאי ניהו?
ומשנינן: גזרתא דאצטבתא (אבנים גזורות) הן. והיו בולטות מן הכותל. דסלקי בהו (שהיו עולין בהן) לשורת האבנים שמעליהן, שאף הן היו עשויות כאצטבתא, ומשמשות כמקום שכיבה.
וקא סלקא אדעתין, דלאחר שבנו את הכותל, היו מסתתים את האבנים כן.
ומקשינן: ומי הוו מיפלגי אבנים בעזרה? והכתיב "והבית בהבנותו, אבן שלמה מסע נבנה". שבנו כל אבן בשלמותה, שכמו שהביאוה מההר, כך בנאוה. ולא הוסיפו לתקנה במקום הבניה.
אמר אביי: דמתקני לאבנים אלו קודם שהביאום לעזרה  5 . ומייתי מעיקרא, קודם הבנין, שני סוגי אבנים. אבני זוטרתא לשורה העליונה, ואבני רברבתא לשורה התחתונה. כדכתיב "אבני עשר אמות ואבני שמונה אמות". ואותן שתי אמות שבין השורה התחתונה לשורה שמעליה, שימשו כאיצטבה.

 5.  והיו חותכין אותן בברזל. שכיון שהיה חוץ לעזרה, מותר לעשות כן. שלא נאמר "ומקבות וגרזן וכל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו", אלא בעזרה עצמה. וכן איתא במכילתא, בהא דכתיב אצל מזבח "לא תבנה אתהן גזית" - במזבח אי אתה בונה גזית. אבל אתה בונה גזית בהיכל ובבית קדשי הקדשים. כי דוקא מזבח שנברא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצרם, אינו דין שיבא מקצר על מאריך. מפרש. ובסוטה מח ב פליגי בה רבי יהודה ורבי נחמיה. וכן אית ליה לרבי נחמיה. אבל רבי יהודה סבר דבשמיר היו מתקנים את אבני בית המקדש. ודריש לקרא ד"והבית בהבנותו אבן שלמה מסע" - דברים ככתבן. ויעויין במשנה למלך פרק א' מבית הבחירה הלכה ח'.
שנינו במתניתין: זקני בית אב ישינים שם, על הרובדין!
והוינן בה: ואמאי ישנו שם? ונעיילו מיטות לבית המוקד ויישנו עליהם.
ומשנינן: לאו אורח ארעא לעיולי מטות לבית המקדש.
שנינו במתניתין: פרחי כהונה היו ישנים איש על כסותו בארץ!
והוינן בה: אמאי התם, ברישא דמתניתין, קרי להו לכהנים הצעירים השומרים שם "רובים", ואילו הכא, קרי להו  "פרחי כהונה"?

דרשני המקוצר[עריכה]