פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סב ט

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סב ט סעיף ט - כוס לכל ברכה

⦿ בחופה עצמה

טור: היום נוהגים לעשות גם את האירוסין בשעת החופה, ולכן מברך את ברכת האירוסין והנישואין אחת אחרי השניה, וצריך כוס יין לכל ברכה.

◄ רבנו משולם (הובא ברא"ש): מברכים את שתי הברכות על כוס אחת.

◄ תשובת רש"י, תוס', רא"ש ומרדכי: מברכים את ברכת הקידושין על כוס אחת ואת ברכות הנישואין על כוס אחרת. קוראים בין לבין את הכתובה כדי שיהיה הפסק בניהם.

☜ כך פסק הרמ"א.

⦿ בברכת המזון במסכת פסחים פסחים קב ב הגמרא אומרת שאם אנשים ישבו לאכול ונכנס חג או שבת - על כוס אחת מברכים ברכת המזון, ועל כוס אחרת עושים קידוש, כי לא עושים מצוות חבילות חבילות.

תוס' למד מכך שגם בשבע ברכות יש לקחת שתי כוסות נפרדות. גם לשיטתו מברך "הגפן" רק פעם אחת, ומכוון גם לכוס השניה. אך הביא את דעת רבנו משולם, שמברך הכל על כוס אחת כי ברכת המזון היא זאת שגורמת לברך גם את ברכת החתנים.

◄ רבנו משולם וטור: מברכים הכל על כוס אחת.

☜ כך פסק השו"ע.

◄ תוס': מברך על כוס אחת את ברכת המזון, ועל כוס אחרת את ברכת החתנים.

☜ כך פסק הרמ"א.

☜ הח"מ כתב שעל כל כוס מברך "הגפן" בפני עצמה, אך הב"ש חולק עליו וסובר שמברך על כוס אחת בלבד.

⦿ ברכת חתנים בליל הסדר (פת"ש)

◄ יעב"ץ, חיים שאל ותשובה מאהבה: בליל הסדר שאי אפשר להוסיף כוסות, מברך על הכוס של ברכת המזון גם את ברכת החתנים (כדעת רבנו משולם).

◄ זכור לאברהם וברכת המים: מברך על כוס של אחד המסובים את ששת הברכות, ועל הכוס של המזמן את ברכת הגפן.

◄ דרכי משה ופת"ש: ברכת המזון על הכוס של המזמן, ואת ששת הברכות על הכוס של החתן.

סעיף ט[עריכה]

י"א שאין לומר ז' ברכות על כוס ברכת המזון, אלא מביא כוס אחר ואומר עליו ז' ברכות, וחוזר ולוקח כוס של ברכת המזון ואומר עליו: בורא פרי הגפן (תוס'^[1] ורא"ש בשם ר"ת). וי"א שאין צריך, אלא על כוס של ברכת המזון מברך ז' ברכות^א (תוס' ורא"ש בשם ר' משולם), וכן פשט המנהג. (במדינות אלו נוהגין כסברא הראשונה. וי"א דאפילו לאשר ברא לחוד בעינן שתי כוסות) (מ"כ מנהגים ישנים). וברכת אירוסין וברכת חתנים אומרים אותה על שני כוסות, אפילו מקדש בשעת החופה (תוס',רא"ש). (ונוהגין להפסיק ביניהם בקריאת הכתובה) (כ"כ התוספות ואשירי).

א. שתי כוסות: פסחים קב,ב: אין עושין מצוות חבילות חבילות, ולכן בני חבורה שקידש עליהם היום מברכים על כוס אחת ברהמ"ז ועל כוס נוספת קידוש.

תוס',רא"ש: ר"ת למד מכך גם לגבי שבע ברכות שאין אומרים את שש הברכות על אותה הכוס של ברהמ"ז, ועל זו של ברהמ"ז מברכים בפה"ג. אמנם ר' משולם מחלק ששם אלו שני עניינים שונים ואילו אצלנו ברכת המזון גורמת לברכת הנישואין^[2]. ובברכת אירוסין וחתנים לכו"ע אומרים על שתי כוסות, לפי שאין רגילים לברכם דוקא ביחד, ועוד שנוהגים לקרוא הכתובה ביניהם והוי הפסק.

טור: באשכנז ובצרפת נהגו לברך על שתי כוסות ובספרד נהגו על כוס אחת.

שו"ע: נוהגים על כוס אחת.

רמ"א: נוהגים על שתי כוסות, וי"א אפילו כשמברכים רק אשר ברא. ובד"מ כתב שכן כתוב במנהגים ולא נהגו כן אך טוב להחמיר, וכן בב"ח כתב שראוי לנהוג כך.

חיד"א^[3],ילקו"י^[4]: נוהגים על שתי כוסות. החיד"א כתב שכן המנהג ושיתכן שלרוב קדושתו וטרדת לימודו לא דקדק מרן וסבר שהמנהג בכוס אחת.

ישיבה מעורבת: ב"ח,ב"ש: אין אומרים שבע ברכות כשאנשים ונשים יושבים בחדר אחד, כיוון שאין שמחה כשיצר הרע שולט. המקור לכך הוא בלבוש בשם ספר חסידים.

פת"ש: בספר הלבוש סיים שאין אנו נזהרים בזה משום שמורגלות הנשים הרבה בין האנשים ואין כאן הרהורי עבירה כ"כ דדמיין עלן כקאקי חיוורא.

דברי יציב^[5]: בספר חסידים מדובר כאשר הנשים יושבות בין האנשים, ועוד שהלבוש סיים שאין אנו נזהרים בזה. והעיד זקני ה"דרך פקודיך" שלא ראה מי שחשש בזה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]