פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לג ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לג ב סעיף ב - פסולי עדות מהתורה ומדרבנן

בגמרא שם מובאים פסוקים בנוגע לפסולי עדות: "לא יומתו אבות על בנים", "ובנים לא יומתו על אבות". הגמרא לומדת שהכוונה בשני אבות שהם אחים, כל אחד פסול להעיד על אחיין שלו וגם האחיין פסול להעיד לו. בהמשך הגמרא לומדת שגם בני דודים פסולים להעיד אחד לשני, ושהפסול הוא בין קרובים מצד האב ובין קרובים מצד האם ('אם אינו עניין לצד האב, תנהו עניין לצד האם').

בנוגע לדיני קורבה, בעל נחשב כמו אשתו ולכן מי שקרוב לאשה פסול להעיד לבעלה.

לפי כל זה, כל מי שקרוב עד רמת בני דודים פסול להעיד: אח, דוד, גיס, בעל של דודה, אב חורג, חמיו, גיס מצד האשה - ובכל אלה גם הבנים והחתנים. בן חורג אסור לבדו, בלי בנו וחתנו.

⦿ 'שלישי בראשון'

[שני אחים נקראים ראשון בראשון, אחיין ודוד נקראים שני בראשון, שני בני דודים הם שני בשני. נכד ואח של הסבא הם שלישי בראשון].

בגמרא נחלקו האמוראים האם שלישי בראשון כשר. אמנם במשנה לא אסרו שלישי בראשון, אך רב סומך על דעת רבי אלעזר בברייתא ואוסר אותו (רבי אלעזר אוסר אפילו שני בשלישי, אך רב מקבל את דעתו רק בנוגע לשלישי בראשון. רב לומד זאת מהייתור בפסוק במילה 'ובנים'). כדברי רב סובר גם רבי אבא, אך רבא חולק עליהם ומכשיר שלישי בראשון.

◄ רי"ף ורמב"ם: הלכה כרבא, ושלישי בראשון כשר.

☜ כך פסק השו"ע.

◄ ר"ת: הלכה כרב ורבי אבא, ושלישי בראשון פסול מדאורייתא.

☜ רמ"א: כך ראוי להורות.

◄ בה"ג ומרדכי: שלישי בראשון פסול מדרבנן (לעומת שני בראשון שפסול מדאורייתא).

⦿ רמת הפסול בקרובי האם

◄ רמב"ם:‎ מדאורייתא רק קרובי האב פסולים, אך לא קרובי האם או קרובים דרך חתונה. הכסף משנה ביאר בשיטתו שדרשות מפורשות מהפסוקים נחשבות דאורייתא, ומה שנלמד בדרך של 'אם אינו עניין' הוא דרבנן.

◄ רב האי גאון, רשב"א, רמב"ן, ריב"ש ועוד: גם קרובי האם וקרובים דרך חתונה פסולים מדאורייתא (כל הפסולים שהוזכרו במשנה).

☜ רמ"א: יש אומרים שקרובי האם פסולים רק מדרבנן (ולכן אם קידש אישה בפניהם צריכה גט - תומים ונודע ביהודה. רעק"א סובר שהרמ"א הביא את השיטה הזאת רק שלא במקום הדחק, אבל במקום הדחק אין צורך להחמיר ואינה צריכה גט).

☜ ש"ך: קרובי האם פסולים מדאורייתא (ואם קידש אשה בפניהם אינה צריכה גט. גם הרמב"ם סובר שזהו דין דאורייתא אלא שאינם נמנים במניין המצוות - תשב"ץ, ש"ך, ב"ש וערוך השולחן)

⤶ נודע ביהודה: מי שקרוב גם מצד האם וגם דרך קידושין (למשל בעל אחות אמו), לכו"ע פסול מדרבנן.