פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מב ט

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט מב ט

סעיף ט[עריכה]

לא אמרינן יד בעל השטר על התחתונה, אלא בכל כי הני גווני דלעיל, שאין השטר בטל לגמרי. אבל בדבר שהשטר בטל בו, לא. כגון שכתוב בשטר: פלוני נתחייב לפלוני מנה לפרעו בפסח, צריך לפרעו בפסח הבא ראשון, ואינו יכול לומר: לא אפרענו אלא לפסח שאחר כמה שנים. וכן כל כיוצא בזה (שו"ת רא"ש). הגה: ויש אומרים היינו דוקא בדבר דליכא למיתלי בטעות, אבל בדבר שאפשר שטעה בו הנותן, כגון דאמר לשון דלא מהני במתנה, ודאי נתבטל השטר (תשובת הרשב"א) (מהרי"ק שורש צ"ד).

כשיתבטל השטר: שו"ת רא"ש,שו"ע: לא אומרים שיד בעל השטר על התחתונה לגבי פירוש השטר.

כשרק ענין אחד בשטר מתבטל: ש"ך סקי"א – אפי' במקרה זה לא אומרים שידו על התחתונה, למרות שלא יתבטל כל השטר.

בהקנאה בדיבור: ר' משה רוטנבורג: דין זה הוא רק בשטר, לפי שטרח לעשות מעשה, אך אם הקנה בע"פ יד המוציא על התחתונה גם אם מתבטל בכך דיבורו לגמרי[1].

בדבר שאפשר שטעה בו: מהרי"ק,רמ"א: אומרים שידו על התחתונה אף אם יתבטל השטר, כיוון שלא שייכת הסברא שאין אדם מוציא דבריו לבטלה.

סמ"ע: הביא לכך דוגמא, כגון שכתב שדה זו אתננו לו. יוצא מדבריו שתולים שהנותן טעה אף במקרה שלכו"ע אין הלשון שבשטר מועילה.

ש"ך: דוקא במקרה שיש מ"ד שהלשון מועילה חוששים שהנותן טעה וסבר כן, ולכן המהרי"ק הביא כדוגמא מקרה ששכ"מ כתב אני מניח לפלוני (שלדעת הרא"ש מועיל).

פסח הבא ראשון: הרשב"א פסק כן מטעם אחר, והוא שאדם הנוקט זמן כוונתו לזמן הראשון. והוכיח זאת מהנאמר בנדרים נז,א, שהאומר קונם שאת נהנית לי עד הפסח, אסורה רק עד הפסח הראשון. ולפי טעמו, הדין כן אף אם לא מתבטל השטר בכך. וכתב הש"ך, שגם השו"ע מודה בכך, והביא מקרה זה רק כדוגמא לענין הדין שלנו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. מלשון המהרי"ק "שאין אדם מוציא דבריו לבטלה" משמע קצת שהדין כן אף בדיבור, אך יתכן שלא נחת לדייק בכך.