פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מב י
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י[עריכה]
הרבה מהמפרשים כתבו שעכשיו שנהגו לכתוב: דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי, אמרינן בכל לשון מסופק, יד בעל השטר על העליונהא (רי"ו בשם רס"ג). הגה: וכל לשון שהוא כולל יותר ליפוי כח בעל השטר וסתמא משמע כך לפי דעת השומעיםב דנין אותו כך אפילו ליפוי בעל השטר (ב"י מחו' ה' בשם תשו' הרשב"א).
א. דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי: פת"ש: הרבה דעות חולקות על זה, וגם מלשון השו"ע משמע שלא החליט בדבר.
ב. לפי דעת השומעים: הרשב"א מוכיח שמפרשים את הלשון ע"פ דעת השומעים מהגמ' בב"ב קסה,ב האומרת שבמקום "דלא סגי פריטי דכספא" לא מפרשים ש"דינרים" האמורים בשטר כוונתו לפריטי, אלא מפרשים על הפחות שבמטבעות היוצא בהוצאה באותו מקום. עוד מוכיח כן מב"ב ל,א לגבי נכסי דבר סיסין, שכיוון שכולם נוהגים לקרוא לשדה זו בר סיסין, על המוכר להוכיח שאינה שייכת לבר סיסין, אע"פ שהלוקח הוא המוציא.
בהודאה: ר' משה מרוטנבורג: הביא חכם שטען שדוקא כשבדיבורו נגמרת איזו עשייה כמו מקח וקידושין ונדרים, הולכים לפי דעת השומעים, אולם בהודאה, יכול לפרש דבריו אף בפרוש דחוק, כמוכח מב"ב לא,א שמי שטען של אבותי יכול לחזור ולטעון שהתכוון לומר שסומך עליה כשל אבותיו. ר' משה חלק וכתב שהוא הדין בהודאה כשבא להודות על מנת לחייב עצמו, אמנם שם שלא בא לחייב עצמו אלא רק לטעון טענות ע"מ להיפטר, יכול לחזור ולתרץ דבריו באופן שלא יצא מהם חיוב.
לישנא יתירא בשטר: כנסת יחזקאל - הגמ' בב"ב קלח,ב מדייקת בלישנא יתירא לטפויי. בשו"ת הרשב"א כתב שאין כח בידינו לומר לישנא יתירא לטפויי כי אם באלו המופיעים בגמ', אמנם כבר נתקשו שבכמה תשובות הרשב"א דרש לישנא יתירא, והנכון בזה הוא תירוץ הרדב"ז שלהוציא לא אומרים לטפויי כי אם אלו המופיעים בגמ', ואילו למוחזק כן אומרים.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.