פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מג טז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טז[עריכה]
אם נכתב בלילה ונחתם ביום שלאחריו, כשר, שהיום הולך אחר הלילה. אבל נכתב ביום ונחתם בלילה, פסול (משנה גיטין יז,א). במה דברים אמורים, כשאין עסוקים באותו ענין. אבל עסוקים באותו ענין, כשר (גמ' יח,א). ודוקא שלא לקח מיד בקנין, אבל אם לקח מיד בקנין, אפילו לא חתמו אלא לזמן מרובה, כשרא. לפיכך עדים שראו הקנין ואיחרו לכתבו עד אחר זמן, אם זוכרים לזמן הקנין, יכתבו הזמן מאותו היום; ואם לאו, יכתבו מיום הכתיבה (ב"ב קעב,א).
במעשה בי"ד: גיטין יח,א: גם נכתב ביום ונחתם בלילה כשר, כיוון שמשעת גמר דין משתעבד ולכן אין זה מוקדם.
א. קנין ללא שטר כלל: שו"ת רי"ף,רמב"ם,שו"ע לט,א: טורף ממשועבדים. וביארו הסמ"ע והש"ך, שדברי השו"ע כאן "אפילו לא חתמו אלא לזמן מרובה" הם לאו דוקא אלא אפילו לא חתמו כלל. הסמ"ע כתב הסבר נוסף, וחילק בין מקרה שהעדים לפנינו ואנו שומעים שהם יודעים את זמן הקנין, שאז ודאי הוציאו קול, לבין מקרה שאינם לפנינו שאז יתכן שבעצמם אינם זוכרים את הזמן ולא הוציאו קול, ולכן אין לטרוף ממשועבדים עד שנראה שיחתמו על שטר בו מופיע הזמן, ואז נראה שהם יודעים הזמן. הש"ך חלק על חילוקו.
רשב"ם: כל זמן שלא כתבו יכול לחזור בו, ולכן אינו טורף ממשועבדים.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.