פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מג יג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יג[עריכה]
הא דשטרי חוב המאוחרים כשרים, דוקא בשטרי הלואה. אבל בשטרי מקח וממכר, אפילו מאוחרים פסולים, אלא אם כן (כתב) האיחור בפירוש (ב"ב קעא,ב). (ואין לאחר שום שטר לכתחלה, דמיחזיא כשיקראא) (רבינו ירוחם נ"ד ח"ד).
הטעם: מבואר בגמ' שם שחוששים שמא ימכור בשטר מאוחר ויחזור ויקנה ממנו, ואז הקונה יוציא שטרו - בו מופיע תאריך מאוחר יותר - ויטען שחזר וקנה ממנו.
כשהודיעו למוכר שהשטר מאוחר: ש"ך – כתב ע"פ הטעם שבגמ', שלפי"ז אם הודיעו לו כשר, לפי שמוכר שיודע לא יחזור ויקנה ממנו עד שיחזיר לו את שטר המכר. ויותר מכך כתב הש"ך, שמסתמא השטרות כשרים אא"כ יתברר לנו שלא הודיעו.
א. לאחר שטר: צ"ע, הרי לשיטת הרא"ש והרמ"א בסי' קכג,א לא חוששים למיחזי כשיקרא אלא בבי"ד, ולכן מותר לכתוב הרשאה אף על מטלטלים כשכופר. ונראה ליישב שכל זה דוקא כשיש צורך כלשהו, אך כשאין צורך כלל לכתחילה אין לכתוב. ובכך יובן גם הש"ך שהשיג דוקא בסע' יט וכתב שמותר לכתחילה לכתוב תאריך מאוחר וכאן לא, משום ששם מדובר שהעדים לא יודעים את התאריך משא"כ כאן.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.