פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מו טז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טז[עריכה]
אם עד אחד מן השוק מעיד על חתימת עידי השטר, ודיין אחד מעיד על חתימתו, מצטרפים, דאמאי דמסהיד סהדא מסהיד דיינא. וכן הדין כשאין הדיין מעיד על חתימתו, אלא ששנים מן השוק מעידים על הדיין, דהשתא כולה סהדותא חד הוא (ר"ן).
כששניים מהשוק מעידים על העד ועל הדיין:
ר"ן: מצטרפים כיוון שהכל עדות אחת.
שו"ע,ב"ח,סמ"ע: הקשו, הרי על חתימת העד השני יש רק את עדות הדיין, ולכן כתבו שיש ט"ס ויש למחוק בר"ן את המילים "על העד" ולגרוס רק "כששניים מעידים על הדיין" (והכוונה שיש עוד אחד שמעיד על חתימות שני העדים). השו"ע הקשה ותירץ כך בבה"ב, ועפי"ז פסק בשו"ע.
ש"ך: אין לשנות הגירסא, ואע"פ שאין שתי עדויות על חתימת העד השני, מ"מ כיוון שקויים עד אחד ודיין אחד מסתבר שאין השטר מזוייף. וכתב שמשמע שכן גם דעת המהר"ם וכן העיקר להלכה, אע"פ שמדברי הרא"ש והריב"ש מוכח שחולקים.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.