פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מו יח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יח[עריכה]
צריך שלא יהיו עידי הקיום קרובים לדייני קיום (ר"ן[1]); ויש מכשירין (שו"ת רשב"א). הגה: ועידי הקיום יכולין להיות קרובים לעדים המעידים על חתימת הדיינים שקיימו השטר (ב"י). ועידי הקיום לא יהיו קרובים זה לזה (ר"ן סוף פ"ב דכתובות).
טעמו של הרשב"א הוא שהטעם בכל עדות הוא כדברי הירושלמי משום שזו עדות שא"א להזימה, אך בקיום שטרות זה לא שייך אלא במציאות רחוקה שיאמרו שראו כתבם במקום פלוני, ובקיום שטרות דרבנן לא חששו לכך. אמנם הר"ן סובר שלפי הבבלי זוהי גזה"כ ואם כן אין לחלק. וכן כתב הריטב"א שזוהי גז"כ, וביארה שכמו שעדים קרובים נחשבים כעד אחד כך עדים ודיינים קרובים נחשבים כאחד, והריהם כעד המעיד שנעשה דיין.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ על דף כח. הר"ן הביא את דברי הרשב"א וחלק.