פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מו כט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כט[עריכה]
שלשה שישבו לקיים את השטר, ומת אחד מהם, צריכין לכתוב: במותב תלתא הוינא וחד ליתוהי, כדי שלא יאמר הרואה: ב"ד של שנים קיימוהו. אפילו היה כתוב בו: בבית דין, יאמר: שמא דימו ששנים בית דין הם. ואם יש בו משמעות שהיו שלשה, אינו צריךא (כתובות כב,א). וי"א שאם לא כתבו: וחד ליתוהי, כשר (רא"ש). ומכל מקום לכולי עלמא אם כתב: בי דינא ובמותב תלתא, תו לא צריךב, וחותמים שנים מהם, ודיו (ריב"ש). הגה: ואם כל השלשה חתומים, אין צריך לכתוב: במותב תלתא הוינא (נ"י פ' ג"פ וריב"ש סי' תי"ג, ושי"ח ורשב"א סימן אלף קנ"ג ור"ן פ"ב דכתובות). ואפילו אין כתוב בו רק: שטר זה נתקיים כראוי, די בכך (תשובת רמב"ן סימן צ"א).
א. מסופר בגמ' שהכשירו שטר שנכתב בו "ואמר לנא רבנא אשי", ונחלקו הראשונים בבאור הגמ'. יש שפירשו שכשנזכר רב גדול אין לחשוש לטעות משום שהרב ודאי ידע כיצד יש לקיים, ויש שפירשו שכשכתוב "אמר לנא" בודאי יש כאן שלושה שהרי אחד אמר לשניים.
ב. בי דינא ובמותב תלתא: הרמ"ה כתב שאם כתב רק בי דינא יחשבו שסוברים כשמואל ששניים הוי בי"ד ואם כתב רק במותב תלתא יחשבו שאולי היה אחד מהם קרוב ולכן לא חתם.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.