פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מו לא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לא[עריכה]
קיום ב"ד צריך שיהיה סמוך לכתב ידי העדים (ב"ב קסג,א), או סמוך לצד השטר, או מאחוריו כנגד הכתב (רמב"ם). (ולכן אם הנייר קצר למטה, יכתוב הקיום מן הצד או מאחוריוא) (רמב"ם והמגיד פכ"ז מהל' מלוה). ואם היה בין הקיום והשטר ריוח שטה אחת ושני אוירים, פסול הקיום לבדוב, שמא יחתוך השטר שנתקיים, ויזייף באותה שטה שטר ושני עדים, ונמצא הקיום על שטר מזויף (כר' יוחנן בגמ' שם).
גמרא: אמר רב: לא שנו אלא בין עדים לכתב, אבל בין עדים לאשרתא - אפילו טובא נמי כשר... דמטייט ליה... בי דינא אטיוטא לא חתימי... ורבי יוחנן אמר: לא שנו אלא בין העדים לכתב, אבל בין עדים לאשרתא - אפילו שיטה אחת פסול. מאי שנא בין עדים לאשרתא? דלמא גייז לעילאי וכתב הוא ועדיו בשיטה אחת, וקסבר: שטר הבא הוא ועדיו בשיטה אחת – כשר.
א. ליפוף נייר עם סימן מובהק: הגאון וההגמ"ר כתבו שאם אין מקום יכול לעשות בשטר סימן מובהק וללפף נייר ולקיים בו ולכתוב שזהו קיום על שטר עם הסימן ההוא. הסמ"ע כתב שנראה שהרמב"ם והרמ"א באו לאפוקי מכך ולפסול קיום זה כיוון שא"א לעשות סימן שאינו מזדייף, אך הש"ך כתב שאין לדחות דברי הגאון בלא ראיה ברורה מן הש"ס, וגם אין הכרח לומר שהרמב"ם חולק.
ב. פסול הקיום לבדו: כן כתב הרא"ש על הגמ' שם.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.