פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט נא ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
שטר שהיו עדיו מרובים, ונמצא עד אחד מהם קרוב או פסול, ואין העדים קיימים לשאול אותם, אם יש עדות ברורה שכולם ישבו לחתום, שהרי נתכוונו להעיד, הרי זה בטל (ע"פ מכות ו,א). ואם לאו, תתקיים העדות בשאר, שהרי אפשר שחתמו העדים הכשרים והניחו מקום לגדול לחתום, ובא זה הקרוב או הפסול וחתם שלא מדעתם (ב"ב קסב,ב). (וכבר נתבאר כל זה לעיל סימן מ"ה סעיף י"ב).
האם צריך שהכשרים ידעו בפסולם של האחרים? בשו"ת הרי"ף כתב שבטלה עדותן דוקא אם יודעים, והרא"ש סובר שאפילו אם אינם יודעים, והובאו שתי השיטות בסו"ס לו. הש"ך כתב כאן שנראה שהב"י מפרש את הרמב"ם לפי תשובת הרי"ף, וא"כ גם הוא סובר שצריך שידעו.
עיין בסיכום על סימן מה,יב, שלדעת הרמב"ם והשו"ע לא משנה היכן הפסולים חתומים, ואילו לדעת הרא"ש והרמ"א דוקא כשהפסולים חתומים למעלה תולים ששיירו מקום עבור אדם חשוב ואז בא הפסול וחתם.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.