פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט נו ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
שליש הנעשה על ידי שליח, כגון שבא הלוהא עם אחר שבידו משכון או שטר, ואמר ליה: המלוה עשאני שליח להביא זה אליך למסרו בידך על תנאי כך וכך, וקבלו השליש, ואחר כך בא המלוה והכחיש השליחותב, ואמר שלא עשאו שליח לדבר זה מעולם, יעשה השליש מה שאמר לו השליח (בעה"ת בשם רמב"ן). הגה: ואם לא הכחישו ענין השליחות, רק כי השליש לא רצה לקבל השלישות, ונשאר ביד השליח, אין לשליח דין שליש, אלא כשליח בעלמא, ויחזור למי שנתן לו (ב"י בשם תשובת הרשב"א). השליש יעשה תמיד כפי מה שהושלש בידו, אף על פי שיש לאחד אחר כך טענה בדבר. כיצד, הרי ראובן שהשוה עצמו עם שמעון החייב לו (שישלם לו) על זמנים, והפקיד השטר ביד לוי, והתנה שאם לא יפרע לו זמן אחד יחזיר לו לוי שטרו ויגבה הכל בפעם אחת, ולא פרע לו שמעון זמן אחד, יחזיר לו לוי שטרו, אף על פי שיודע שיהיו לשמעון טענות על זה, כי אין לוי דיין בדבר רק שליש, לכן יחזיר לראובן שטרו, וקודם שיוציאנו מידו יאמר לפני עדים היאך בא השטר לידו ועל איזה תנאי, והעדים יכתבו ויחתמו ויתנו הענין לשליש, והוא ימסרנו לשמעון, והוא יטעון אח"כ מה שירצה (טור בשם תשו' הרא"ש כלל ק"ה סימן ו'). ולכן כל שהחזיר השליש השטר, אין לחוש שנעשה שלא כדין ושלא היה בקי בדין השלישות, אלא א"כ אתייליד ריעותא (תשובת רשב"א סימן תתקט"ז).
א. סמ"ע,ש"ך – נאמן דוקא כשבא עימו הלווה שיודע בזכותו וטוען ברי שניתן לשליח, אך אם הלווה טוען שמא או שלא בא אין השליח נאמן.
ב. כשהמלווה מכחיש: הש"ך לשיטתו בסע' א, סובר שהדין כן דוקא כשיש לשליח מיגו, אחרת אינו נאמן כשהמלווה מכחיש שלישותו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.