פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט סו לז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לז[עריכה]
גר שהיה לו מלוה בשטר על ישראל, ומכר השטר לישראל, ומת הגר, פקע ליה, ונפטר הלוה (בעה"ת).
גר שמכר שטר ומת: בעה"ת,שו"ע: פקע השיעבוד ונפטר הלווה. וכתב בעה"ת שכן הסכימו המורים, ודימה זאת למשכון של ישראל הנמצא ביד גר שפקע השיעבוד במות הגר, כמבואר בב"ק מט,ב.
ריטב"א,ש"ך: לא פקע. וכתב הש"ך שלא מצא מי שהורה שפקע. וחלק על הדמיון למשכון כיוון שבמשכון לא קנה המשכון כלל (הש"ך גרס בדברי בעה"ת "משכון הנמצא ביד עכו"ם", וכתב שעכו"ם מישראל לא קנה משכון לכו"ע[1]) ויש רק שיעבוד, אך בשטר הקונה קנאו לגמרי אלא שיכול הגר למחול, ולכן לא פקע במותו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בב"י שלפנינו ובסמ"ע הגירסא היא "משכון ביד גר" וכן בגמ' בב"ק מדובר על גר, אולם בבעה"ת שלפנינו וכן בב"י דפו"ר הגירסא היא "ביד עכו"ם". ובדברי הסמ"ע יש לכאורה סתירה שכן בהמשך המשפט כתב "פקע ליה במיתת הגר" ואולי זוהי ט"ס.