פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט סז לו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לו[עריכה]
המחזיר חוב שעברה עליו שביעית, יאמר לו המלוה: משמט אני וכבר נפטרת ממני. אמר לו: אף על פי כן רצוני שתקבל, יקבל ממנו (משנה בשביעית י,ח). ואל יאמר לו: בחובי אני נותן לך, אלא יאמר לו: שלי הם, במתנה אני נותן לך. החזיר לו חובו ולא א"ל כן, מסבב עמו בדברים עד שיאמר לו: שלי הם ובמתנה נתתי לךא. ואם לא אמר, לא יקבל ממנו, אלא יטול מעותיו וילך לו (גיטין לז,ב).
א. מסבב עימו בדברים: לשון הגמרא הוא "ותלי ליה", ופירש רש"י יתלנו על עץ עד שיאמר לו אעפ"כ, אמנם הרא"ש כתב שאם כן ביטלת תורת שמיטה, ולכן פירשו הרא"ש והרמב"ם שאין הכוונה שממש יכריחו[1], וכן פסק השו"ע, אמנם הב"ח כתב שהמיקל כרש"י הרי זה זריז ונשכר, והביאו הש"ך.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ לשון הרא"ש היא שישב ויצפה שישיב לו, ולשון הירושלמי היא שיאמר לו שמשמט בלשון רפה.