פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט סט ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
פנקס שחתמו עליו בעלי הדבר, והחתימו עד אחד עמהם, אינו נאמן לומר: פרעתי, כל זמן שהפנקס ביד חבירו (שו"ת רא"ש).
הש"ך השיג שהרא"ש לשיטתו שהטעם שא"א לטעון פרעתי הוא שיתכן שבשעת הפרעון שכח שכתבו שטר הואיל וללא עדים אין קול, וא"כ בפנקס עם עד אחד שרגילים לכתוב בו תמיד עסקיהם אין חשש שישכח, אולם לטעם הרמב"ן שלא חשש לקחת השטר הואיל ולא גובים בו ממשועבדים, וכן נקט השו"ע בסע' ב, ה"ה בפנקס זה. ועוד, שהרא"ש עסק בפנקס שהיו רגילים לכתוב בו כל עסקיהם, שנראה שנעשה לברר עסקיהם באופן שאף אחד מהם לא רשאי לשנות מהנכתב בו, וא"כ הוי ככתב יד שכתוב בו נאמנות, וא"כ אין ללמוד מכאן לכל פנקס עם עד אחד, כדברי השו"ע כאן. ועוד, שנראה בתשובה שם שהרא"ש צירף זאת לסניפים נוספים. וסיים הש"ך שדין זה תלוי בראות עיני הדיינים, ואם א"א לעמוד על הדבר אין כח להוציא ממון.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.