פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עא כב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כב[עריכה]
כשהאמין המלוה ללוה שהוא נאמן על השטר לומר: פרעתי, אפילו תוך הזמן נאמן לומר: פרעתי. ואם מת הלוה תוך הזמן, יש מי שאומר שאינו גובה מהיורשים, שאנו טוענין שאביהם פרעא. ומיהו בחרם סתםב, דלא ידעי דלא פרע (ע"פ בעה"ת). ויש מי שאומר שחייבים לפרוע, אלא אם כן הביאו עדים שאביהם אמר לפניהם שהוא פרועג (רא"ש).
א. טענינן תוך הזמן: צ"ע מדברי בעה"ת והשו"ע בסי' סט,ה שבכת"י שאינו מקויים לא טענינן ליתומים בתוך הזמן אע"פ שאביהם היה נאמן לומר שפרע במיגו דמזוייף.
ב. בחרם: בעה"ת כתב שצריכים להישבע היסת, ובבה"ב הקשה עליו שהיסת משביעים רק בטענת ודאי, וכאן אינו יכול לטעון בודאות שהיתומים יודעים שאביהם לא פרע, וכתב שיתכן שלא דק וכוונתו לחרם.
ג. כשמת אחר הזמן: רא"ש: נימק שלא טענינן ליתומים בגלל שיכול המלווה לומר שהאמין דוקא לאביהם ולא להם.
סמ"ע,ש"ך: סברא זו שייכת גם כשמת לאחר הזמן, וא"כ הרא"ש לא חולק רק במקרה שמת תוך זמן הפרעון, אלא חולק באופן עקרוני על הנאמר בסעיף הקודם, שנאמנות סתם הניתנת ללווה מועילה גם ליורשיו, וכך הבין גם השו"ע. הש"ך ביאר סברתו, שאע"פ שטענינן ליתמי זה דוקא כשהיה אביהם נאמן מעצמו בלא נאמנות.
פשט שו"ע,ע"ש,קצות: הרא"ש חולק דוקא תוך הזמן. הקצות דחה דברי הש"ך, שכאן בגלל שהאמין את אביהם בטלה חזקת שטרך בידי כיוון שאביהם לא היה זקוק לקחת השטר, וא"כ כעת כבר נאמן אף שלא מכח הנאמנות, ולכן יש לטעון גם ליתומים. ודוקא בתוך הזמן אינם נאמנים כי שם אע"פ שבטלה חזקת שטרך בידי מ"מ יש את חזקת אאפת"ז וא"כ אביהם היה נאמן רק מכח הנאמנות, ובכה"ג לא טענינן ליתמי.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.