פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עה יד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יד[עריכה]
לא אמרינן מחוייב שבועה שאינו יכול לישבע משלם, אלא בשבועה דאורייתא. אבל אם מן התורה הוא פטור משבועה; אע"פ שמדרבנן חייב, לא מקרי מחוייב שבועה (רמ"ה,תוס'[1]).
עוד כתב הרמ"ה, שגם במקרה ששניים אינם מחייבים ממון אלא ע"י שבועת התובע, אין האחד מחייב שבועה. ומדייק הש"ך ברמ"ה שבמקרה זה לא רק שלא אמרינן משאיל"מ אלא אין כלל שבועה, אמנם קשה כי בסי' פט כתב הרמ"ה שאם עד מעיד ששכרו ובעה"ב טוען שפרעו צריך להישבע כנגדו. הש"ך מיישב שיש לחלק בין מקרה זה שטענתו עצמה היא כפירת ממון לבין מקרה כמו חנווני על פנקסו ששם טענת בעה"ב (שלא מינה החנווני לשלם) בפנ"ע אינה כפירת ממון כל עוד לא ישבע החנווני ויברר שאכן שילם לפועלים (כי גם אם מינהו עדיין לא חייב לשלם אא"כ החנווני שילם לפועלים), ולכן אין העד מחייבו שבועה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ב"מ ג,ב ד"ה בכוליה