פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט פז לג
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לג[עריכה]
אין להשביע היכא דאיכא למיחש שיתברר הדבר (תוס'[1]).
דין זה נלמד מהנאמר בב"מ לד,ב שהמלווה נשבע תחילה שמא ישבע הלווה ויוציא הלה את הפקדון. רש"י שם והסמ"ע נימקו שמא יתברר הדבר הפך שבועתו ונמצאת שבועתו שבועת שקר. התוס' והש"ך נימקו שלא תהיה שבועה לבטלה, ודחו טעמו של רש"י שאדרבה הדבר יגרום לו לדקדק בשבועתו, וכי עבדינן תקנה לרמאי?!
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ב"מ לד,ב ד"ה שמא