פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט פח ט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט[עריכה]
תבעו דינר כסף או דינר זהב, כאילו תבעו שוה דינר כסף או שוה דינר זהב, ובכל מה שיודה לו חשיב ממין הטענהא (כרב לט,ב), ודוקא כשתבעו מטבע היוצא בהוצאה, בהא אמרינן בסתמא שוה דינר קאמר, לפי שאדם עשוי לשום כל דבר במטבע. אבל תבעו ליטרא זהב, או מטבע שנפסל ואינו יוצא בהוצאה, לא חשיב כאילו תבעו שוה (רמב"ן,רא"ש). וכן אם תבעו דינר זהב זהוב, כלומר טבועה, יש לי בידך, לא חשיב שוה דינר, אף על פי שיוצא בהוצאה, אלא דינר דוקא קאמר ואפילו הודה במטבע של חצי דינר, לא חשיב ממין הטענה (גמ' שם).
א. שווה קאמר: רמב"ן,רא"ש,שו"ע: פסקו כרב ששווה קאמר. מחל' זו נובעת מהבנת המשנה שפירושה תלוי במחלוקתם לגבי שתי כסף ושם פסקנו כרב בגלל שתני ר' חייא לסיועיה.
רשב"א: פסק כשמואל. אפשר לפרש את המשנה גם אם נפסוק כרב לגבי שתי כסף וכשמואל לגבי שווה קאמר, וקיי"ל הלכה כשמואל בדיני.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.