פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט צב ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
אין אדם נעשה חשוד עד שיבואו עליו עדים שעבר עבירה שנפסל בה. אבל המודה מעצמו שהוא חשוד, ושעבר עבירה שנפסל בה, אף על פי שחושדים אותו ואין ראוי לעשותו עד לכתחלהא, אם נתחייב שבועה להפטר מתביעה שתובעים אותו, משביעין אותו (רמב"ם). אבל אם הוא מהנשבעים ונוטלים, אינו נשבע ונוטלב (רמ"ה). ויש מי שאומר שאם נתחייב שבועה להפטר, כיון שהוא אומר שהוא חשוד, אם רצה התובע, נשבע ונוטלג (רמ"ה).
א. עד לכתחילה: כלומר, אין מוסרים לו עדות לכתחילה, אבל אם יודע עדות הוא כשר להעיד (ש"ך).
ב. לשיטת הראב"ד והש"ך בסע' ט צריך להעמיד דוקא בשבועות שמעיקר הדין אינו נוטל, שכן באלו שנוטל אפילו כשנפסל ע"י עדים דינו שנוטל ללא שבועה.
ג. רצה התובע להישבע: ש"ך – גם הרמב"ם מודה לרמ"ה בכך ואין כאן מחלוקת, דלא כהבנת התוי"ט. ומדובר דוקא בשבועה דאורייתא, אבל בהיסת אין שכנגדו יכול להישבע וליטול בע"כ, שכן הדין בהיסת בחשוד הוא שנפטר ללא שבועה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.