פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט צב יב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט צב יב

סעיף יב[עריכה]

החשוד על השבועה, ומוציא שטר על היתומים, כיון שאין נפרעים מהיתומים אלא בשבועה, והוא אינו יכול לישבע, יפסיד (רמב"ן,רא"ש^[1]).

שבועות מח,א: היתומים מן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה. רב ושמואל דאמרי תרוייהו: לא שנו אלא שמת מלוה בחיי לוה, אבל מת לוה בחיי מלוה - כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה, ואין אדם מוריש שבועה לבניו... [מח,ב] הבו דלא לוסיף עלה. כגון מאי? דאמר רב פפא: הפוגם את שטרו ומת - יורשין נשבעין שבועת יורשין ונוטלין.

רמב"ן,רא"ש,שו"ע: לומדים מהדין של רב ושמואל שכ"ש שחשוד המוציא שטר על היתומים מפסיד. הטעם הוא שזו תקנה עבור היתומים, וא"כ הבו דלא להוסיף עלה הנשבעים כנגד שאר אנשים אך חשוד הבא להוציא מיתומים נלמד בק"ו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]