פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט צג ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
אף על פי שאין עדים שזה שותפו או אריסו, אלא הוא מודה בפני עצמו ואומר: שותפו אני, או אריסו או בן ביתו, אבל לא גזלתי כלום, הרי זה נשבע (רמב"ם) (דאין אומרים מיגו ליפטר מן השבועה). (טור בשם הרמב"ם והר"י הלוי פ' הנשבעין).
אין עדים: ר"י מיגש,רמב"ם,שו"ע: לא אומרים מיגו לאפטורי משבועה.
רא"ש,ש"ך: אינו נשבע לפי שאומרים מיגו לאפטורי משבועה. וכן הרמ"א בסי' רצו פסק שמיגו פוטר משבועה. האחרונים מקשים שהרי הרא"ש מודה שלא אומרים מיגו דהעזה לאפטורי משבועה. הסמ"ע והש"ך תירצו שכאן זוהי שבועה מדרבנן ולכן אפילו מיגו חלש כזה מועיל. עוד תירץ הש"ך שדוקא מיגו דהעזה דכפירה לאפטורי משבועה לא אמרינן, וכאן אין זה כפירה. כפירה פי' שחברו האמינו והלווה לו או הפקיד אצלו. הסמ"ע תמה מדוע הרמ"א לא הביא כאן את דעת הרא"ש.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.