פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט צג ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
חלקו השותפים והאריסין (משנה מה,א), ונתגרשה האשה, ונפרד מעליו בן הבית, והביא לו השליח סחורה שקנה לו או מעות שמכר לו בהם, ושתק, והלכו להם ולא תבעם מיד, אינו יכול לחזור ולהשביעם בטענת ספקא, אלא מחרים סתם על מי שגזלו כלום כשהיה שותפו או אריסו או בן ביתו. אבל אם היתה לו טענת ודאי, משביעו עליה ומגלגל בה כל מה שירצה. וכן אם לאחר זמן נתחייב לו שבועה, בין של תורה בין של דבריהם בין של שותפות, מגלגל עליו שותפות ראשון (רמב"ם).
א. במשנה נאמר "חלקו השותפים והאריסים אינו יכול להשביעם", והרמ"ה כתב שדוקא אלו משום שיש להם חלק, וא"כ מוכח שמחלו מכך שבשעת החלוקה שתקו, אבל בשאר המקרים יתכן שלא נתן להם בעה"ב לקחת. אמנם הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש כתבו שאין חילוק, וכן פסק השו"ע.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.