פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט צד ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
אין מגלגלין אלא כשהנתבע טוען ודאי ונתחייב שבועה, אבל אם טוען טענת ספק ונתחייב שבועה, אין מגלגלין עליוא (תוס',רא"ש,דלא כרמב"ן). אבל על טענת ספק של התובע, מגלגלין (קידושין כח,א), ובלבד שיהיו רגלים לדבר, כמו בשבועת השותפיםב (תוס',רא"ש).
א. נתבע מסופק: הסמ"ע והש"ך מבארים שמדובר בטוען ספק על הטענה שרוצה לגלגל עליה[1] (בסע' ז השו"ע דן במקרה שמסופק בראשונה, והש"ך כתב שבכך ודאי שאין גלגול בגלל שהוי משאיל"מ), ולא כפי שפירש הב"ח כאן שמסופק בטענה הראשונה. הש"ך מסביר שהטעם בכך שאין מגלגלים על שמא הוא שלא החמירו במקום שיגרום למשאיל"מ. ראה הרחבה בענין משאיל"מ בגלגול בסיכום על סע' ט.
ב. רגל"ד: התוס' והרא"ש שואלים על המקרה במשנה שהתובע שמא והנתבע ברי, מדוע פטור ללא שבועה ולא מגלגלים עליו שבועה, ועונים שכשהתובע שמא מגלגלים רק אם יש רגליים לדבר, וכמו בסוטה שקינא לה ונסתרה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ וכן מוכח בתוס' וברא"ש, שהם מקור דין זה, שהרי מדובר שם ברוצה לגלגל משבועת השומרים על השאלה מתי הפרה מתה, ועל שאלה זו הוא מסופק ולא בשבועת השומרים.