פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט צד ג
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
מי שנתחייב שבועה, והתחיל התובע לגלגל עליו דברים אחרים שלא טען אותם, וראה הנתבע כך ואמר: איני רוצה להשבע אלא הריני משלם הטענה הראשונה שנתחייבתי על כפירתה שבועה, אין שומעין לו, אלא אומרים לנתבע: או תן לו כל מה שגלגל עליו מהטענות הודאיות, או השבעא (ירושלמי,רי"ף[1],רמב"ם). (ואפילו רוצה ליתן לו דמי הגלגולים, והתובע רוצה הדברים עצמן שתובע) (נ"י פ' המפקיד). אבל אם טען עליו התובע טענת ספק, ורצה הלה לשלם עיקר תביעתו, אינו חייב על הגלגולין לשלם (מ"מ מרמב"ם).
א. ירושלמי: חד בר נש אזל למידן קמי רבי זירא וחייבו שבועה על תרין דינרין אמר ליה לאו תרין דינרין אני חייב לך הא טריפין לך אמר ליה ומילת פלן ופלן אמר רבי זירא או הב ליה כל דתבע לך או אישתבע ליה כל דמגלגל עלך.
כשעד המסייע פוטרו מהעיקרית: רעק"א – א"א לגלגל עליו, כיוון שע"א לענין שבועה הריהו כשניים, ועוקר את השבועה המקורית לגמרי.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ סו"פ הנשבעין