פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכא ג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קכא ג

סעיף ג[עריכה]

לא עשאו שליח בעדים, אלא מסר לו חותמו לסימן שהוא שלוחו, ומסרו לו לאמר: לך והבא לי מעותי, והוא בא אצל הלוה לומר: פלוני שלחני אליך שתשלח לו מעותיו והילך חותמו לסימן, ועדים מעידים שהוא חותמו אבל אינם מעידים שעשאו שליח, ושלחם לו ונאבדו, לא נפטר הלוה (ב"ק קד,ב). הגה: ויחרים תחלה מי ששלח שליח זה ולא יודה (טור ס"ו בשם הרמב"ם). ויש אומרים שצריך לישבע תחלה כדין שאר נשבעין ונוטלין (טור בשם י"א).

גמרא: אמר רב יהודה אמר שמואל אין משלחין מעות בדיוקני ואפילו עדים חתומים, ור' יוחנן אמר עדים חתומין עליה משלחין.

הרי"ף והשאילתות פסקו כשמואל, והרא"ש תמה מדוע אך לא רצה לחלוק על דבריהם, וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע. רש"י ורוב הראשונים ביארו שדיוקני פי' סימנים שהלווה מכירם, וזה גרוע יותר משליח בעדים, וע"פ פירוש זה הלך גם השו"ע, אולם התוס' פי' שחתם על מכתב (שלא נכתב בכתב ידו) והבינו שמחלוקת זו תלויה במחלוקת רבה ורב חסדא, וא"כ הלכה כר' יוחנן.

מה החיסרון בדיוקני?

רמב"ן,תוס',סמ"ע בשו"ע: החיסרון הוא שלא היתה כוונת המלווה לפוטרו מאחריות. לפיכך אפי' אם מודה ששלחו לא מועיל לפטור את הלווה. בסעיפנו מדובר אף במודה ששלחו. ונתקשה הסמ"ע מדוע הביא הרמ"א את דברי הרמב"ם מסע' ד השייכים למקרה שיש ויכוח ביניהם אם שלחו.

רמב"ם,ש"ך וגר"א בשו"ע: החיסרון הוא שהדיוקני אינה ראיה מספקת לכך ששלחו, ויתכן שזייף השליח את החותם ואת חתימות העדים. אם מודה ששלחו נפטר הלווה מאחריות. בסעיפנו מדובר שאינו מודה ששלחו, ולכן מובן מדוע הרמ"א הביא את דברי הרמב"ם מסע' ד. הש"ך מוכיח דבריו מדברי הרמב"ם שנפסקו בסע' ד. שם רואים שכשיש ויכוח המע"ה, ומשמע שהדין כן רק בגלל שיש ויכוח והמלווה אינו מודה ששלחו, א"כ במקרה שמודה ששלחו הלווה פטור.

חותם של גדולי הדור: תוס': מועיל (ע"פ גיטין לז,ב).

רש"ל: פסק כן להלכה.

ש"ך: הסתפק. יתכן שתוס' לשיטתם שמדובר בחותם דיוקני תחת כתב הסופר, אולם בשלחו בע"פ לא מועיל.

חתם שמו על מכתב השליחות (בו ביקש מהלווה לשלוח על ידו): ש"ך – מועיל. חתימת השם עדיפה מחותַם דיוקני ואפי' מחותַם של גדולי הדור כמבואר בגיטין לז,ב, והיא נחשבת ככתב הכל בכתב ידו, שזה מועיל כמבואר בתוס'.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.