פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכא ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
טען המלוה או המפקיד: אין זה כתב ידי, ואין עדים מצויים לקיימו, והנפקד אומר: אני מכיר שהוא כתב ידך, אם זה הממון נפקד אצלו שלא בעדים, או אפילו בעדים על פה, מתוך שיכול לומר: לא היו דברים מעולם, או: החזרתים לך מידי לידך, נאמן בשבועת היסת אני מכיר שהוא כתב ידך ועל פיו מסרתיוא ביד שלוחך. (ואם נפקד אצלו בשטר, מתוך שיכול לומר: נאנסו, נאמן ג"כ לומר: מסרתיו ליד שלוחך), אלא שצריך לישבע שבועה חמורה כעין של תורה. ואם היה מלוה בשטר, אין הלוה נאמן, וחייב לשלם אחר שישבע המלוהב שבועה חמורה שאין זה כתב ידו. הגה: ודוקא במלוה, אבל בפקדון אפילו בשטר, פטור במיגו דהוי מצי למימר: נאנסו בידי (טור ס"ח). אם טען הלוה: ישבע לי (השליח) שאומר שנאנסו, צריך לישבע שבועת השומרים (ראב"ד).
כת"י כשלא סיכמו שישלח ביד מי שיביא כת"י: ב"ח: לא מועיל. המלווה יכול לטעון שגנבו ממנו כת"י ולא התכוון לשולחו.
ש"ך: מועיל. איהו אפסיד אנפשיה, לפי שהיה לו להיזהר שלא יקחו ממנו.
א. על פיו מסרתיו: ב"ח: לאפוקי אם מסר קודם שהגיע כתב היד ללווה, שאז פושע הוא.
ש"ך: אינו נחשב פושע אף אם מסר לו ללא ידיעה שהמלווה שלחו, משום שסו"ס באמת המלווה שלחו, והתברר אח"כ שלא היתה זו פשיעה. ואולי גם הב"ח מודה בזה, ובא לאפוקי מקרה שמסר לשליח קודם שהמלווה מסר הכתב לשליח, וגם בזה צ"ע.
ב. ישבע המלווה: דוקא אם יאמר לו "אישתבע לי" (ש"ך).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.