פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכא ו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קכא ו

סעיף ו[עריכה]

אם התובע מודה שהוא כתב ידו, אלא שאומר לשליח: איני מאמינך שנאנסו ואיני מאמין לנפקד וללוה שנתנם לשליח, הגה: הרי זה מחרים על הלוה או הנפקד שנתנו (טור ס"ט), ונשבע השליח שבועת השומרים (טור).

ש"ך – מדובר אפילו במלווה בשטר, והלווה פטור בגלל שהמלווה מודה שמינה את השליח ואינו יודע אם הגיע לידיו וא"כ הוי איני יודע אם פרעתני.

כשהלווה אינו בפנינו: מרדכי[1]: אין המלווה יכול להשביע את השליח שבועת השומרים עד שיבוא הלווה.

ש"ך: משמע שהטעם הוא שמא הלווה יאמין לשליחו וישלם, ולפי"ז אם מת הלווה, יכול המלווה להשביעו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. פרק הגוזל קמא