פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכג ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
הבא בהרשאה שמחל לנתבע או שמכר לו או מחל לו על השבועה או שעשה עמו פשרה, לא עשה כלום, שזה יאמר: לתקוני שדרתיך ולא לעוותי, לפיכך אם התנה עמו בין לתקון בין לעוות, אפילו אם מחל על הכל, מחול (רמב"ם). וכל שכן אם פירש בה: מחילתך כמחילתי (שו"ת רא"ש).
מלווה הטוען שלא הרשהו להתפשר כ"כ:
פת"ש – י"א שהנתבע פטור עד שיוכיח המשלח שלא הרשהו לכך, כמו בסי' קפב,ד לגבי קונה הטוען ששליחו שינה, וי"א שחייב כי כאן הוי איני יודע אם פרעתיך, ולא דמי למוכר דהוי איני יודע אם הלויתני. הפת"ש עצמו פוסק שפטור[1].
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ עיין בסיכום לסימן קפב,ד שיש סתירה בשו"ע בין סעיף זה לסימן קפה,ו. לפי תירוץ הסמ"ע שם נראה שכאן יהיה פטור, כיוון ששלחו בחינם, ולפי תירוץ הש"ך שחילק בין מוכר הנחשב מוחזק ללוקח הנחשב מוציא, כאן יש מקום להסתפק כי מצד אחד המשלח הוא המוציא אך מצד שני כאן יש חזקת חיוב שחייבים למשלח, ואולי בכך נחלקו הדעות כאן.