פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכג יב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יב[עריכה]
וכן מי שיש לו עדים בפריעתו, לא יבא לדון עם המורשה בזמן שיש לו חלק בתביעתוא, אם הוא קרוב לעדים, שהרי יבטל העדות (שו"ת רמב"ן).
א. יש לו חלק בתביעתו: ש"ך – דוקא כשיש לו חלק, שאז העדים פסולים משום קורבה ופסולים מלהעיד אפילו לרעתו, אך אם אין לו חלק אלא שמקבל שכר, הפסול הוא מחמת נגיעה ואז העדים כשרים להעיד נגדו. עיין בסיכום לסי' סו,כב שלדעת הקצות והנתיבות נוגע פסול גם מטעם קורבה, וחולקים על הסמ"ע והש"ך בכך, ורעק"א מסתפק בכך.
סילוק המורשה: הש"ך הסתפק אם הנתבע יכול לסלק המורשה בטענה שעדיו קרובים למורשה (או שאינו יכול, ודברי השו"ע הם רק עצה טובה שינסה להשתמט ככל יכולתו), ולבסוף מצא בשו"ת הרמ"א שיכול לסלקו. מ"מ כתב הש"ך, שאם כבר התחיל לדון עימו, שוב אינו יכול להפסיק הדיון בטענה זו. אמנם הט"ז והנתיבות כתבו שאם לא ידע בתחילה מעדים אלו, יכול לחזור ולבטל את הדין אפילו אם כבר נגמר.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.