פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכה ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
הא דבפקדון אינו יכול לחזור וליטול מיד לוי, דוקא כשהוחזק הנפקד כפרן, דאז זכות למפקיד שתצא מתחת ידו. אבל לא הוחזק כפרן, יכול הוא לחזור וליטלן (גיטין יד,א). ואי שווייה מריה דפקדון שליח להביא לו, כיון דגלי דעתיה דניחא ליה דליתביה ליה, אם בא לחזור אינו חוזר. ואפילו בממציא לו שליח, דלא מיפטר בהכי שומר מאחריות, או אפילו לא ממצי ליה שליח, אלא דשליח מהימן גבי מפקיד ובכל יומא הוה מפקיד גביה, אם בא לחזור אינו חוזר (רמ"ה).
האם מותר לנפקד להחזיר ביד שליח? הסמ"ע מדייק מהשו"ע שאם לא הוחזק כפרן יכול אמנם לחזור ולקחת מהשליח אך מ"מ אינו חייב. ולא אומרים שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר, משום שמתחילה לא ס"ד שישמרנו הנפקד לעולם, אלא שלאחר זמנו יחזיר וישלחנו ביד שליח. ומבאר הש"ך שאמנם האחריות עדיין עליו, אך מ"מ נפק"מ שאינו נקרא עובר על דעת בעלים[1].
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אמנם אסור לשומר למסור לשומר (ויש בזה גם איסור ולא רק אחריות. ראה תוס' בב"מ לו,א), אמנם החזרת הפקדון לבעלים שאני.