פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכו י
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י[עריכה]
אמר להם במעמד שלשתן: מנה לי בידך תנהו לפלוני, ונמצא הלוה עני ואין לו מנה לגבות ממנו, הרי זה חוזר וגובה מראובן, מפני שהטעהו ואם ידע לוי שהוא עני, או שהיה עשיר באותה שעה והעני, אינו יכול לחזור בו (ראב"ד).
נמצא עני: סמ"ע וב"ח בטור: גם במקרה שראובן לא ידע שהוא עני ולא היתה כוונתו להערים, חוזר לוי וגובה ממנו משום שהיה זה מקח טעות. הטור לא כתב את הטעם של עורמה, וכן כתב זאת בשם יש אומרים ולא בשם הרי"ף, והב"י תמה שהרי זוהי גם דעת הרי"ף עצמו ע"פ הירושלמי, שכתב שהדין שאינו יכול לחזור בו הוא דוקא בשלא עשו עורמה. הב"י הבין שהטור עוסק דוקא במקרה שראובן ידע והתכוון להערים ולכן התקשה, אולם הב"ח והסמ"ע מבארים שאין זו כוונתו.
ראב"ד,עיטור: רק במקרה שראובן ידע והתכוון להערים חוזר וגובה ממנו. וכן פשט הירושלמי.
רמב"ן: אפילו אם ראובן ידע, לוי לא יכול לחזור עליו, כיוון שהיה לו לברר עליו, ודוקא בערמה שמיד אח"כ נסע שמעון למדינת הים יכול לחזור עליו.
שו"ע: פסק כראב"ד.
מהרא"ש: יכול להגיד קים לי כרמב"ן.
ש"ך: צ"ע אם יכול להגיד קים לי כרמב"ן, כיוון שהוא יחידאה, אולם במקרה שראובן לא ידע יכול לומר קים לי כראב"ד וכעיטור (גם הרמב"ן סובר כמותם במקרה זה).
לדעת הרא"ש והרמ"א יכול לחזור אפילו כשלא הטעהו ולא היה מקח טעות, כמבואר בסע' ט.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.