פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכט ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קכט ד

סעיף ד[עריכה]

ערב היוצא לאחר חיתום שטרות, דהיינו לאחר שחתמו העדים בשטר כתב: ואני ערב, וניכר שכתב ידו הוא זה, או שהעדים מעידים עליו, י"א שמשתעבד בלא קנין לגבות ממנו מבני חורין (רמב"ן,ראב"ד), וי"א שאינו משתעבד אלא בקנין (רמ"ה). ולהרמב"ם אפילו ערב היוצא קודם חיתום שטרות, צריך קנין, כל שלא נכנס ערב אלא לאחר מתן מעות.

הב"י הסביר שהרמב"ם גרס בסוף ב"ב כרי"ף "ובכולהו בעי קנין". הרמב"ן הוכיח דבריו מכתובות קב,א. טעמו של הרמב"ן הוא שזה דומה למתחייב לחברו וכתב לו בשטר אני חייב לך מנה, שמתחייב אף ללא קנין. וטעמם של הרמ"ה והרמב"ם הוא שכאן זה גרוע יותר משום שמתחייב על תנאי בתורת ערבות וזוהי אסמכתא.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.