פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכט יח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יח[עריכה]
אבל אם אמר לו: הלוהו ואני ערב הלוהו ואני פורע הלוהו ואני חייב הלוהו ואני נותן הלוהו ואני קבלן תן לו ואני ערב (תן לו ואני פורע) תן לו ואני חייב ליתן לךא (כרבא שם), ואפילו אמר: תן לו ואני קבלן, כולם לשון ערבות הםב (רי"ף). הגה: ויש אומרים דתן לו ואני קבלן, הוי קבלן (הרא"ש ורשב"א סוף ב"ב וטור), וכן נראה להורות. ושטר שכתוב בו: פלוני קבלן, הוי ערב קבלן, דודאי בלשון המועיל קאמרג (טור בשם הרא"ש והמגיד פכ"ה דמלוה ותוספות).
א. הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם פסקו כרבא, והרמ"ה פסק כרב הונא.
ב. תן לו ואני קבלן: רי"ף,שו"ע: זהו לשון ערבות. הרמב"ם העתיק את הגמ' שתן לו ואני אתן לך הוי קבלן, ולא התייחס למקרה שלנו, וכתב הב"י שיש להסתפק בדעתו ומסמתא סבר כרי"ף, והפרישה כתב שלפי גירסתנו ברמב"ם פסק במפורש כרי"ף.
רשב"ם,רא"ש,רמ"א: זהו לשון קבלנות, כ"ש מתן לו ואתן לך.
ג. כתוב בשטר "ואני קבלן": בעה"ת,רשד"ם: צריך לכתוב במפורש "ואני אמרתי לו תן לו ואני נותן לך", אך אם כתב רק "ואני קבלן" יד בעל השטר על התחתונה, כי יתכן שאמר "הלוהו ואני קבלן" ואז הריהו ערב. הש"ך מציין שהרשד"ם פסק כבעה"ת, ויתכן שכוונת הש"ך לפסוק כמותו.
רא"ש,רמ"א: הלשון "ואני קבלן" מספיקה, כי תולים שמסתמא אמר בלשון המועילה[1].
בשטר תנאים: פת"ש (קלא,סק"ג) – לכו"ע אינו קבלן למרות שכותבים "ערב קבלן" משום שאנן סהדי ומעשים שבכל יום שלא נוהגים לומר את הלשונות הנצרכים ובכל זאת כותבים "קבלן".
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כן הוא לשון הרא"ש (ב"ב פרק י,מב), וכטעם זה משמע גם מהפת"ש לגבי שטר תנאים, אולם התוס' כתבו (תוד"ה אע"ג בב"ב קעג,ב) שאע"ג שלא פירש מ"מ קבלן קאמר דהוי, ומשמע קצת שהטעם הוא שהוי הודאת בע"ד, וכעי"ז כתבו התוס' בכתובות (תוד"ה אע"פ בכתובות נד,ב), ונפסקו דבריהם בסי' ס,ו, שהאומר נתתי אין מדקדקים כיצד נתן כיוון שהוי הודאת בע"ד, ותולים שנתן באופן המועיל.