פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קלג ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
אפילו אם מסר המערער החפץ למחזיק בעדים, אם אין עדים שהוא עתה בידו, נאמן בשבועת היסת לומר: החזרתיו לך; וכן נאמן לומר: לקוח הוא (בידי), במגו דהחזרתיו לך. ואם אמר ליה: אל תחזיר אלא בעדים, והוא אומר: החזרתיו לך, נאמן במגו דנאנסו, וישבע שבועה דאורייתאא. ואם טוען: החזרתיו לך בפני פלוני ופלוני, ומתו או הלכו להם למדינת הים, נשבע היסת ונפטר. ואם לא מסרו לו בעדים, אפילו אם ראו אותו עתה בידו, נאמן לומר: לקוח הוא בידי. אבל אם מסרו לו בעדים וגם ראוהו עתה בידו, אינו נאמן. ודוקא שהעדים מעידים שנתנו לו בתורת פקדון, אבל אם מעידים שנתנו לו סתם, יכול לומר: בתורת מכר או מתנה נתנו לי (רא"ש ע"פ ב"ב מה).
א. אל תחזיר אלא בעדים: רא"ש,שו"ע: נאמן בשבועה במיגו דנאנסו.
ש"ך,ט"ז: צ"ע, הרי השו"ע בסי' ע פסק כרמב"ם שהטעם המחייב לפרוע בעדים כשאומר "אל תפרעני אלא בעדים" הוא אנן סהדי שלא יפרע ללא עדים הואיל והתרה בו, וא"כ לפי"ז לא יועיל מיגו כיוון שהוא נגד אנן סהדי (לדעת הרא"ש שם הטעם הוא התחייבות). וכתב הט"ז שצריך לדחוק שאין זה אנן סהדי אלים כ"כ, ומיגו מועיל נגדו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.