פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנג ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
היה הזיז שהוציא, רחבו טפח ומשוך באויר חצירו של חבירו ארבעה טפחים, (או שבולט טפח במשך ארבעה טפחים באורך הכותל) (טור), ולא מיחה בו, החזיק בארבעה על ארבעה. ואם רצה להרחיב את הזיז עד שיעשה ארבעה על ארבעה, מרחיב (שם). הגה: אבל אם החזיק בזיז בולט טפח במשך י' טפחים, אינו יכול להשלים כשיעור משהו, אלא יכול לעשותו ד' ולא יותר. הוציא זיז טפח במשך ג', אינו יכול להרחיבו, אלא ישאר כמו שהוא (טור ס"ז בשם הרי"ף). ואין בעל החצר יכול לבנות באויר חצירו תחת הזיז כלום, אא"כ הניח לו תחתיו גובה אויר עשרה טפחים, כדי שישתמש בזיז (רמב"ם). הגה: ואם בעל החצר רוצה לקבוע זיז בכותל חבירו, בעל הכותל יכול למחות בו אפילו בזיז פחות מטפח (טור).
זיז ד' טפחים: רי"ף,רמב"ם,ר"י ברצלוני,שו"ע: בעל הזיז משתמש גם מתחת לזיז. רמב"ם,ר"י ברצלוני,שו"ע – לפיכך אסור לבעל החצר לבנות מתחת לזיז.
רא"ש: בזיז רחב כזה משתמש רק מעליו, ובקטן מד' משתמש מתחתיו.
בעל חצר הקובע זיז: ר"י ברצלוני,ב"ח ברשב"ם: אין יכול בעל הגג למחות בו משום כופין על מידת סדום. ש"ך – הרשב"ם עסק במניח זיז סמוך לכותל, ולא בכותל ממש.
טור,רמ"א: יכול למחות. ראה הרחבה בענין כפייה על מידת סדום בזנוזל"ח לכתחילה בסיכום על סע' יג.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.