פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנג ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח[עריכה]
וכן אם רצה בעל החצר לבנות תחת הצנור, אין בעל הגג יכול לעכב עליו, שאין הצנור עשוי לתשמיש, בזיז, כדי שיחזיק באויר החצר, שאינו עשוי אלא לקילוח המים (גמ' שם). הגה: והואיל ואין עליו אלא לקבל מימיו, אם ירצה לקבלם בכלי או בצנור, הדין עמו (טור סט"ו בשם הרמ"ה ונ"י בשם רשב"ם פרק חזקת). אבל לא יוכל לומר לבעל הצנור להטותו לרוח אחרת או לשנות בו כלל. ואפילו אם הוא ארוך אינו יכול לקצרו, והוא שיש קפידא לבעל הצנור, אבל בלאו הכי כופין על מדת סדום, ובלבד שיקלחו מימיו יפה (כל זה בטור).
גמרא: מאי המרזב אין לו חזקה ויש למקומו חזקה? אמר רב יהודה אמר שמואל, הכי קאמר: המרזב אין לו חזקה - מרוח אחת, ויש למקומו חזקה - משתי רוחות. רבי חנינא אמר: המרזב אין לו חזקה - שאם היה ארוך מקצרו, ויש למקומו חזקה - שאם בא לעוקרו אינו עוקרו. רב ירמיה בר אבא אמר: המרזב אין לו חזקה - שאם רוצה לבנות תחתיו בונה, ויש למקומו חזקה - שאם בא לעוקרו אינו עוקרו.
רמב"ם,רא"ש,שו"ע,רמ"א: הלכה כרב ירמיה בר אבא. מכך שהרמב"ם והשו"ע נקטו רק את תירוצו, משמע שהבינו שחולק וכן כתב המ"מ, אולם הנ"י כתב שמהרמב"ם משמע שאינם חלוקים (איני יודע מדוע).
רי"ף,נ"י: האמוראים לא נחלקו אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא. מהרי"ף משמע כן בגלל שהביא את דברי כולם.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.