פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנג טז

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קנג טז

סעיף טז[עריכה]

חפר שמעון בכותל זה והכניס בו קורה אחת, ושתק ראובן ולא מיחה בו, החזיק במקום הקורה; אפילו היתה קטנה ורצה שמעון להחליפה בקורה גדולה ועבה, מחליף (ב"ב ו,א). הגה: ובחזקת סולם ונעיצת קורות, י"א דבעינן חזקה ג' שנים וטענה (טור בשם ר"ת ואביו הרא"ש וה"ה בפ"א מה"ח בשם התוס' והר"ר יונה והרשב"א), ויש חולקין בכל חזקות אלו (שם בשם רשב"ם ובשם הגאונים והרמב"ם שם וכן כתב הרב המגיד שם בשם הרמב"ן).

גמרא: אחזיק להורדי – אחזיק לכשורי.

חזקת תשמישים: גאונים,רמב"ם,שו"ע: הוי חזקה לאלתר, ואפי' ללא טענה.

רא"ש,ר"ת^[1]: רק לאחר ג' שנים, ורק ע"י טענה.

טור בשם רשב"ם: דבר שיש בו חסרון קרקע, כגון פתיחת חלונות ומרזב ומזחלה, שהם תשמישים גדולים ורגילים לכתוב עליהם שטר, צריך שלוש שנים וטענה. ובתשמישים קטנים, כמו סמיכת קורה בכותל, שאין רגילים לכתוב שטר, הוי חזקה לאלתר אמנם צריך טענה.

רש"י^[2]: הוי חזקה לאלתר, אך צריך טענה (יתכן שלא בא לכלול את כל חזקות התשמישים וגם לדעתו יש לחלק בין דבר גדול לקטן לגבי זמן החזקה).

ריב"ם^[3]: לאחר ג' שנים, ואפילו ללא טענה.

ההכרעה להלכה:

שו"ע: כרמב"ם שהוי חזקה לאלתר, ואפי' ללא טענה.

רמ"א: בסימן קנג,טז לגבי סולם ונעיצת קורות הביא את שתי השיטות. וכן לגבי הוצאת זיז לאחר דברי המחבר שהוי חזקה לאלתר, כתב שי"א שצריך ג' שנים. ורק בסימן קנה,לה לגבי הרחקות נזיקין של גפת, משרה וכו' כתב שראוי להורות כרמב"ם. בסימן קנד,ז לגבי פתיחת חלון גם כתב שזו מחלוקת, ואח"כ ציין לעיין לקמן בסימן קנה,לה.

ט"ז: דעת הרמ"א להכריע כרמב"ם בכל המקומות, אלא שהביא בכל מקום שיש מחלוקת וחיכה לסוף כדי לכתוב שם את הכרעתו.

סמ"ע: הרמ"א סובר שהוי ספיקא דדינא, ולכן בהרחקת גפת שהמזיק עושה בשלו ואינו נהנה משל חברו, הוא המוחזק, ולכן יש לפסוק שם כרמב"ם. אולם בהוצאת זיז ומזחלה והעמדת סולם בחצר חברו, הריהו משתמש בשל חברו, ובכך מסתפק הרמ"א אם הניזק נחשב המוחזק כיוון שזוהי רשותו, או שבתשמישים לא שייך לומר שמוציא מחברו. לגבי פתיחת חלון בתחילה כתב הסמ"ע שגם כן נחשב משתמש באויר חברו, ולכן כתב שם הרמ"א את שתי השיטות, אך לבסוף כתב שמכך שציין לעיין בסימן קנה נראה שנוטה לפסוק גם שם כרמב"ם, והטעם לכך הוא שפותח בשלו ואויר חצר חברו בא ממילא. הסמ"ע עצמו מקשה ע"כ ומוכיח שפתיחת חלון נחשבת שימוש בחצר חברו משיטת הרשב"ם, שכתב שבמקרים שיש חסרון קרקע צריך ג' שנים, ולגבי פתיחת חלון כתב שצריך ג' שנים.

נתיבות: הרמ"א הכריע שבמקומות שעושה בשלו אלא שמזיק חברו סגי במחילה, ואילו במקומות שעושה בשל חברו צריך קנין קרקע לפירות ולכן צריך ג' שנים. לגבי חלונות יש בפתיחתן שני ענינים – היזק ראייה והחזקה באויר חברו שלא יוכל לבנות נגדו (קניית חצר חברו לאוירה). הכרעת הרמ"א כרמב"ם היא לגבי היזק הראייה, ולכן לא קשה עליו מדברי הרשב"ם שנאמרו לגבי החזקה באויר.

כשהניזק סייעו: ט"ז קנד,ז: לכו"ע הוי חזקה לאלתר כמבואר בסי' קמב. המקור לכך הוא מב"ב לה,ב לגבי חזקה בקרקע, שהמסייע ומעמיס פירות על חברו החזיק לאלתר^[4].

סמ"ע,נתיבות שם: לדעת הרא"ש ודעימיה גם במסייע צריך ג' שנים^[5].

קנין לתשמיש: הקצות שואל על שיטת הרמב"ם ודעימיה, כיצד מועילה מחילה ללא טענה הרי צריך קנין כדי לקנות את הזכות לתשמיש. ועונה שלרמב"ם הסובר שאכילת פירות קונה קרקע ודאי לא קשה, אך גם לחולקים היינו דוקא לגבי קניית גוף הקרקע, אך הם מודים שאכילת פירות קונה את הקרקע לתשמיש, כאמור בב"ב ק,א ששביל של כרמים נקנה בהילוך.

מחילה בנזקי שכנים: עיין לקמן בסימן קנה,סקט"ז בדברי הקצות, כיצד מועילה המחילה לעתיד בנזקי שכנים.

הכבדת קורות: הנ"י והריב"ש כתבו שאף מה שיכול להכביד בקורות זה דוקא כשהמשקל הסופי לא יהיה כבד יותר, כגון שמניח חמישה כשורי במקום עשרה הורדי. אמנם מדברי השו"ע לא משמע כך.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]