פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנג יא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא[עריכה]
מי שבא להגביה השופכין כדי שיהיו יורדים ממקום גבוה, שזה ודאי מוסיף בהיזק הוא, אין שומעין לו. וכן כל כיוצא בהם (רמב"ן). ויש מתירין גם בזה (רמ"ה). הגה: ואם רוצה להשפיל הצנור, בעל החצר מעכב עליו, שהרי יכול לבנות תחתיה, וכשישפילה לא יוכל לבנות תחתיה כל כך (טור בשם הרמ"ה).
הגבהת הצינור: רמב"ן,רשב"א,מ"מ ברמב"ם: אין בעל הגג רשאי.
רמ"ה,טור: רשאי. הטור מוכיח זאת מצריפא דאורבני (לפי פירושו), ומפירוש הרשב"ם בצריפא מוכח שגם לשיטתו רשאי.
שו"ע: אסור ויש מתירין.
מהריב"ל: כיוון שהוי ספיקא דדינא רשאי להגביה, וא"א למחות בו. ואמנם לענין המחלוקת אם מועיל קנין לנזק קוטרא ובית הכסא כתב הרשב"א שאם כבר סמך אין מסלקים אותו אך אם טרם סמך אין מניחים לו, כיוון שבא לחדש ונקרא מוציא, שאני התם שהנזק מבורר אלא שיש ספק אם הקנין מועיל, משא"כ כאן שהספק הוא בעצם הנזק אם הוי נזק.
מהרי"ט: מקשה שגם בצינור הנזק מבורר אלא שספק אם החזקה מועילה לו אף לכך. רעק"א מיישב את המהריב"ל, שבנזק הבסיסי הוא מוחזק וזה שייך לו, ובתוספת הנזק יש ספק אם נחשב כנזק. נראה לי לבארו שאמנם מבחינה מציאותית ודאי שיש בכך תוספת נזק, אלא שמבחינה הלכתית ספק אם תוספת זו מוגדרת כנזק, מכיוון שהתוספת היא קטנה[1]. בפת"ש קנה,סק"ז משמע שרעק"א פוסק כמהריב"ל.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ וכעי"ז בסימן קנה,לז רעק"א כותב שם לגבי עשן שאינו תדיר שמכיוון שיש מחלוקת אם חייב להרחיק, מותר לכתחילה לסמוך, שהרי יש ספק אם זה בכלל מוגדר כנזק. וגם שם ודאי שמבחינה מציאותית זהו נזק כלשהו, אלא הספק הוא אם מוגדר כנזק מבחינה הלכתית.