פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנג יב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יב[עריכה]
ראובן היה לו בית אצל חצר שמעון, ומי גגו נוטפים לחצר שמעון, ונפל ביתו של ראובן, ושוב בנה שמעון בית בחצירו וקנה מראובן שיקבל מי גגו בחרבתו בכ"מ שירצה, ואח"כ בנה ראובן חורבתו והחזיר מי גגו של שמעון כבתחלה, ומי גגו של שמעון שקנה מראובן שיקבלם (נוטפין) על גג ראובן (וחוזרים לחצר שמעון עם מי גג ראובן), ושמעון טוען שאין לו לקבל מי גגו דראובן אלא אדרבא הוא צריך לקבל מי גגו, הדין עם שמעון (שו"ת הרא"ש). הגה: ראובן שמימיו יורדין על גגו של שמעון והחזיק בזה, ובא שמעון להגביה גגו, צריך לכנוס בשלו כדי הנחת מרזב במקום ראשון, שלא יפסיד חבירו (מרדכי ריש ב"ב). מי שהחזיק בחצר חבירו לשפוך בה מי כביסה אחת, ממחין בידו שלא ישפוך בה חמשה כביסות. וכן אם החזיק למי גשמים, לא ישפוך שם מי כביסה (נ"י פ"ק דב"ב). אבל השופך שופכין ברשותו דרך ביב העוברת בחצר חבירו, אע"פ שלא החזיק אלא לדבר אחד, יכול לשפוך שם מה שירצה, הואיל דברשותו הוא שופךא (שם ד"ד).
א. הסמ"ע מסביר שהחילוק בין המקרה הראשון לשני הוא שבשני עושה בתוך שלו, ומבארו הנתיבות שכשעושה בשל חברו יכול חברו לומר שכיוון שעשה מועט שתק אמנם לא יניח לו לשפוך עוד, משא"כ כשעשה ביב מרשותו לרשות חברו. אולם הנתיבות מקשה שלא יתכן שברישא מדובר ששפך בידו לתוך ביב שבשדה חברו, כיוון שמצינו חזקה דוקא בעשיית דבר קבוע, וא"כ למה החזיק עכ"פ למי כביסה אחת. לכן מבאר שברישא מדובר שעשה ביב בשדה חברו, ובסיפא מדובר שיש ביב משותף שעובר בכמה חצרות, שאז אע"פ שאמרו מתחילה שעושים אותו לצורך מי גשמים, אמדינן שלא אמרו כן בדוקא, כי ידוע לכל שכ"א שופך שופכיו לביב. ההיתר בסיפא אינו בכלל מטעם חזקה אלא מטעם שותפות, אמנם מטעם חזקה מה שמחל חברו מחל, ולא יכול להשתמש ביותר מכך.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.