פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנג כ

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קנג כ

סעיף כ[עריכה]

ראובן החזיק בנעיצת קורות בכותל הידוע לחבירו, ונפל אותו כותל, וחזר בעל הכותל ובנאו, אין לו לנעוץ על אותו כותל חדשא. וכיון שכן, אם היה רעוע ובא ראובן לשפצו ולתקנו, חבירו יכול לעכב ע"י (שו"ת הרשב"א). הגה: ראובן שבנה יסוד חומתו בחצר שמעון חבירו טפחיים יותר מן החומה, ובא בטענה ובחזקה, החזיק למעלה כל כנגד היסוד עד רום רקיע, ואע"ג שהחומה אינה רחבה למעלה ואיכא למימר שכונס לתוך שלו הוי, ועכשיו הוא חפץ להחזיר החומה למקומה. וצריך לישבע שלא השיג גבול רעהו (מרדכי ס"פ חזקת). ונראה לי דזה דוקא במקום שאין מנהג, אבל במקום שיש מנהג להרחיב היסודות כמו במדינות אלו, אין לו רק היסוד שהחזיק בו.

הטעם מבואר בתשובת הרשב"א, משום שנפל הדבר המשועבד, משא"כ אם נפלה הקורה שאז יכול להניח אחרת במקומה, כיוון שהדבר המשועבד עדיין קיים. וכן אם נפל כותל שבתוכו חלון, יכול לעשות חלון גם בכותל החדש, משום שהקרקע של חברו משועבדת לחלון (והיא עדיין קיימת).

א. כששם תקרה: הנ"י כתב "שאם נפל הכותל איבד חזקתו כיוון שאין לו חלק בגוף הכותל לא במקום ולא באבנים, אמנם אם החזיק בתקרה ובא בטענת מכירה יש לו חזקה אף בגוף הכותל, וכ"כ ר' יונה". עפי"ז כתבו הד"מ והסמ"ע שסעיפנו עוסק דוקא בלא תקרה, אחרת יכול לנעוץ גם בכותל החדש. הנתיבות מסייג שזה דוקא לפי ר' יונה שיש לו חזקה אף על מקום הכותל, משא"כ לדעת הרא"ש שמוחזק רק באבנים. אמנם הטור בדעת ר' יונה כתב שמוחזק רק באבנים[1].

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. יתכן שהבין שמדובר שבנו את הכותל החדש מאותם אבנים, ובכה"ג מסתבר שלא אבדה חזקתו (ואולי גם הסמ"ע הבין כן). או שהבין שסוף דברי הנ"י מוסבים רק על הסיפא, והוא לא בא לומר שאם שם תקרה אזי לא אבדה חזקתו, אלא רק שאז יש לו חזקה גם על האבנים. אמנם הד"מ, הסמ"ע והנתיבות הבינו שהדברים מוסבים גם על הרישא.