פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנד א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קנד א

סעיף א[עריכה]

אחד מהשותפין בחצר שלקח בית בחצר אחרת, אינו יכול לפתוח פתחו לחצר השותפים שלו. (שכל אחד מבני החצר אין לו רשות לשנות כלל, אלא כמו שבנאו או קנאו או ירשוהו יש להם לנהוג בו) (טור סע"ב). אפילו בנה עלייה על גב ביתו, לא יעשה לה (פתח) לתוך החצר, לפי שמרבה עליהם את הדרך נעשה כמי שהיה לו שכן אחד ונעשו לו שכנים הרבה. אבל יכול הוא לבנות עלייה על גב ביתו בנין חדש, ובלבד שלא תהא פתוחה לחצר אלא לתוך ביתו. ואצ"ל שאם רצה לחלוק (ביתו) לשנים, חולק, כיון שאינו פותח פתח אחר לחצר (ב"ב נט,ב), בד"א שאם לקח בית בחצר אחרת אינו יכול לפתוח פתחו לחצר השותפים, הפותחו לחצר ממש. אבל יכול לפתחו לתוך ביתו, והוא שיסתום הפתח שהיה לו בחצר אחרת (רי"ף,רמב"ן). (ויש חולקין דאפילו לתוך ביתו אסור לפתחו) (טור בשם הרא"ש).

משנה: לקח בית בחצר אחרת - לא יפתחנה בחצר השותפין. בנה עלייה על גבי ביתו - לא יפתחנה לחצר השותפין, אלא אם רצה - בונה את החדר לפנים מביתו, ובונה עלייה על גבי ביתו, ופותחה לתוך ביתו.

גמרא: לקח בית בחצר אחרת - לא יפתחנו לחצר השותפין. מאי טעמא? מפני שמרבה עליהם את הדרך. אימא סיפא: אלא אם רצה - בונה את החדר לפנים מביתו, ובונה עלייה על גבי ביתו; והלא מרבה עליו את הדרך! אמר רב הונא: מאי חדר? שחלקו בשנים, ומאי עלייה? אפתאי.

הט"ז הקשה מדברי הרא"ש שהבונה עלייה מתחילה בדבר קל יכול לשנותו לכבד, כיוון שבתחילה היה רשאי לבנותו בדבר כבד. אם כן, מדוע כאן לא יכול לבנות ולהוסיף פתחים יותר ממה שבנה תחילה. הנתיבות מיישב, שכנגד הפתחים לא ראוי לעשות שימוש, וא"כ ברגע שבנה פתחו במקום אחד ובשאר המקומות השתמשו שאר בני החצר, זכו במקום ע"י השימוש, משא"כ בבונה עלייתו בארזים שחברו לא החזיק בעשייה אלא באי עשייתו של זה, וזה לא הוי חזקה.

הוספה על בית: משנה: מותר כשעושה הפתח לתוך ביתו.

רמ"ה: רק כשבונה בתוך הבית (חולק ביתו) ורק לצורך אוצר (למעט דיורים). הב"י הבינו שאסור להכניס אורחים או שוכרים אף ללא שום בנייה בבית, ולצורך בני ביתו מותר אף לחלוק ביתו. ואילו הד"מ הבינו שאסור דוקא לשנות בבנין, ואפילו לא לחלוק ביתו לצורך בני ביתו, אך מותר להכניס אפילו אורחים ושוכרים, אם לא משנה בבניינו.

רשב"ם: רק כשבונה בתוך הבית, אך אז מותר אפילו לצורך דיורים.

טור ברא"ש,רמ"א: מותר אף להוסיף עלייה, אך אסור לחבר בית אחר. כך הבין הטור מכך שהרא"ש העתיק את לשון הגמ'. לדעת הרמ"א מותר גם להוסיף דיירים, כמבואר בסע' הבא.

רי"ף,רמב"ן,שו"ע ברמב"ם,שו"ע: מותר אף לחבר בית אחר. אך לדעת הרמב"ם והשו"ע אין להוסיף דיירים (כמבואר בסע' הבא), ולדעת הרמב"ן מותר. הרמב"ן כתב שמותר לסתום את הפתח שהיה בבית לחצר האחרת ולחברו לביתו. הב"י כתב שכתב כן לרבותא, אך כ"ש שאם לא יסתום יהא רשאי לחברו לביתו (כי אז יצאו גם מהחצר השנייה), אולם בכס"מ וכן בשו"ע כתב שצריך לסתום, ונימק שאם לא יסתום יוכלו דיירי החצר האחרת לעבור דרך שם וללכת בחצרם.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.