פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנז ז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קנז ז

סעיף ז[עריכה]

אם אין בו דין חלוקה, ולא נתרצה האחד לחלוק אלא על מנת שיעשה חבירו כל הכותל, אין לו תקנה אלא בשטר, או שיבנה האחד עליו תקרה ומעזיבה, או שיש בו חלונות מצדו וניכר שנעשו משעת הבנין (ר"י מיגש). ויש מי שאומר דמהני ביה חזית (רא"ש) (פי' טיח בסיד על הכותל לצד חבירו אמה על אמה שזה סימן שהוא בנאו, ולא חיישינן שמא יקלפנו חבירו, דקלופא ידיע). הגה: ולמעלה מד' אמות שאינו יכול לכופו ולבנות עמו, מהני לכולי עלמא (נ"י). ואם נהגו בעיר מנהג אחר לשמור כותליהן מן הרמאין, יעשו כפי המנהג (הרא"ש והטור ונ"י ריש פ' השותפין).

ר"י מיגש הוכיח כן מכך שהמשנה לא הזכירה דין חזית לגבי חצר אלא רק לגבי בקעה, והרא"ש חלק וכתב שודאי לא גרע מהמנהג לעשות חלונות בצד של מי שבנה. הש"ך מציין שכן מוכח גם מתוס' ד"ה לפיכך, ונראה שכוונתו לפסוק כמותם.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.